דצמ 302014
 

שיבת היהודים לאנגליה, לאחר שסולקו ממנה לחלוטין בגירוש 1290, תחילתה בהסתננות משפחות אנוסים, יוצאי ספרד ופורטוגל, שמצאו מקלט מחקירות האינקוויזיציה, בצרפת ובארצות השפלה. משפחות אנוסים התיישבו בלונדון עוד בימי הנרי השמיני; אך מושבת האנוסים סולקה מלונדון ב-1609 באשמת פעילות יהודית חשאית. ב-1632 התיישבו בלונדון משפחות אנוסים שיצאו מרואן בצרפת, ובראשם אנטוניו פרננדז (אחר כך קרא עצמו אברהם ישראל) קארווחאל, שעסק בסחר עם איי הודו המערבית והמזרחית, ושימש כאחד מן הספקים של צבא הפרלמנט בהנהגת קרומבל. קארווחאל ניצל גם את קשריו המסועפים עם הסוחרים היהודיים באמסטרדם כדי לספק מידע לקרומבל על מהלכי הספרדים ביבשת.

תחת שלטונם של הפוריטנים, אנשי התנ"ך, השתררה אווירה נוחה יותר כלפי הרעיון להתיר שיבת יהודים לבריטניה. ב-1649 הוגשה עצומה למען מתן רשות ליהודים להתיישב באנגליה. הדיון בעצומה זו נדחה בשל המצב המדיני באנגליה; אך בין השנים 1650 ל-1655 התנהל מעין שיח בין אמסטרדם ללונדון על האפשרות למתן אישור להתיישבות יהודים באנגליה. הדמות המרכזית במשא-ומתן זה היה מנשה בן-ישראל (1657-1604), בן למשפחת אנוסים, שנמלטה מפורטוגל לאמסטרדם וחזרה ליהדות. בן-ישראל קנה לו מוניטין כבלשן עברי וכמחבר ספרי אפולוגטיקה על היהדות המיועדים לקהל קוראים נוצרי. ב-1626 ייסד את בית-הדפוס העברי הראשון באמסטרדם. הוא זכה בידידותם של המשפטן והוגה הדעות גרוטיוס (Hugo Grotius, 1583-1645), שהניח את היסוד לתורת המשפט הבינלאומי בחיבורו "על חוקי המלחמה והשלום" (  De jure belli et pacis ) ושל הצייר רמברנדט, שאף צייר את דיוקנו. מנשה בן-ישראל נטה למיסטיקה ובהשפעת אירועי 1648 במזרח-אירופה שקע עוד יותר בחיפוש אחר סימני הקץ ואותות הגאולה לעם ישראל המעונה. שמועה אודות גילוי עשרת השבטים בברזיל שביבשתהחדשה דרבנה אותו להכרה כי הגאולה הקרובה תלויה רק בסיום תהליך הפיזור המלא של עם ישראל בגויים, וכי להשלמת תהליך זה חסרה רק חוליה אחת – שיבת היהודים לאנגליה. את המהדורה הלטינית של ספרו "מקווה ישראל" הקדיש לפרלמנט הבריטי. ב-1655 הגיע מנשה בן-ישראל ללונדון והגיש עצומה לקרומבל, ובה בקשה להתיר שיבת היהודים לאנגליה. קרומבל הגיב בחיוב ואף העניק למנשה בן-ישראל פנסיה נדיבה של 100 ליש"ט בשנה. אך התנגדות עיקשת לחזרת היהודים יצאה מחוגי הכמורה וחוגי הסוחרים בלונדון. קרומבל לא הצליח להעביר את החקיקה הנדרשת; אך קהילה יהודית קטנה קמה בלונדון, מקרב משפחות האנוסים, שניתן להם לחזור בגלוי אל היהדות (כדי שלא יוחשדו בקשרים עם ארץ האויב ספרד) וקיבלו אישור לקיים את דתם בהצנע ולרכוש שטח לבית קברות משלהם.