דצמ 302014
 

בכל תחומי ממלכת מוסקבה הישנה לא היתה דריסת רגל ליהודים. ב-1654 פרשו הרוסים את חסותם על חמלניצקי ועל שטחי אוקראינה וכתוצאה מן המלחמה נגד פולין, שנמשכה בין השנים 1654 ל-1667, השתלטו הרוסים לא רק על אוקראינה, כי אם גם על שטחי רוסיה הלבנה וליטא. אוקראינה התרוקנה מיהודיה אחרי שואת חמלניצקי; אך בליטא וברוסיה הלבנה נתקלו הכובשים הרוסים בקהילות יהודיות גדולות. המדיניות הרוסית היתה בדרך כלל לגרש את היהודים מן הערים הגדולות. כך גורשו יהודי וילנה, מוהילב וויטבסק. רבים מן היהודים, בעיקר מאלה שהועברו אל שטחי רוסיה כשבויי מלחמה, אולצו להתנצר. על פי הסכם השלום בין פולין ורוסיה ב-1667 (שלום אנדרוסובו – Andrussovo), הורשו היהודים שלא התנצרו לחזור אל תחום פולין. על פי הידיעות שרווחו בקרב יהודי פולין, חלק מן היהודים הרוסים שנאנסו להמיר דתם שמרו בסתר על יהדותם.