דצמ 302014
 

יהודי תוניס נחלקו לשתי קבוצות ברורות – טואנסה, ילידי טוניס מדורות, ו"גורנים" (או "גראנה"), מהגרים או בני מהגרים שהגיעו מאיטליה במהלך המאה ה-17, ברובם צאצאי אנוסים ששמרו על תרבותם ומסורתם הספרדית-איטלקית. הגראנה אף שהיו המיעוט התנשאו על הטואנסה וכינו עצמם החל מ-1685 בשם "האומה הליבורנסית". והחיכוכים התמידיים בין שתי הקבוצות, שהתגוררו יחדיו בחארה היהודית הביאו בסופו של דבר להפרדה מלאה בין שתי הקבוצות בשנת 1710. כל קבוצה קיימה קהילה משלה, עם רבנים ודיינים, בית-כנסת, בית-קברות, בית-מטבחיים, משלהם.  הטואנסה הצליחו לדחוק את הגראנה אל מחוץ לחארה בעיר הבירה טוניס בטענה כי אינם יהודים אמיתיים.

בראש יהודי טוניס עמד הקאיד (הנגיד), שמונה על ידי הביי או הפחה. הנגיד מונה תמיד מקרב הטואנסה ואנשי הגראנה התלוננו תדיר, לא בלי צדק, כי הם הופלו לרעה בתשלום המסים שהביאו אותם עד להתרוששות.