דצמ 302014
 

מאז גירוש התורכים מתימן ב-1629 שולטת בתימן שושלת האימאמים הקאסמים עד כיבושה מחדש של תימן בידי התורכים ב-1872. סילוקם של התורכים גורר הרעה במצב היהודים, כיוון שאלה זוהו תמיד כתומכי השלטון העותמני, שמדיניותו כלפי היהודים היתה סובלנית יחסית.

בימי האימאם איסמעיל (1676-1644) פרצה מרידה שבה היו מעורבים גם יהודים, כנראה בהשפעת התסיסה המשיחית שאחזה גם ביהודי תימן עם בוא השמועות על הופעת שבתאי צבי. מרידה זו דוכאה ואחד מראשי הקהילה היהודית בצנעה, ר' סלימאן אלג'מאל, הוצא להורג. הוחמרו ההגבלות שחלו על היהודים והחמורה בעיניהם היתה זו שאסרה עליהם לחבוש מצנפות לראשם (גזירת העטרות).