דצמ 312014
 

בשנים 1848-1815, שנות הריאקציה באירופה, ניכרה תנועת הגירה גוברת והולכת של יהודים ממרכז אירופה, בעיקר התחום הדובר גרמנית, לאמריקה. מספרי היהודים גדלו מישוב צנוע של כ-3,000 נפש (על פי הערכתו של מרדכי עמנואל נח) בשנת 1818 הגיע הישוב היהודי ב-1848 לכ-50,000 נפש.

ארצות-הברית היתה המקום היחיד עלי אדמות בו נהנו היהודים משיווי זכויות אזרחי מוחלט. רק במדינה אחת, מרילנד, עדיין היו היהודים מנועים מלשמש במשרות ציבוריות, כיוון שהיו חייבים בהצהרת אמונים לנצרות. בוויכוח הממושך שהתנהל בסוגיה זו בבית-הנבחרים של מרילנד, הכריז הציר בראקנרידג': "אין כיהודים מסורים לאמריקה, כי היא הארץ היחידה בעולם שהם יכולים לראות בה את ארצם". רק ב-1826 הוסרה סוף-סוף אפליה חוקית אחרונה זו. צירופן של מדינות חדשות לברית האמריקנית האריכה את משך האפליה כלפי היהודים, כיוון שבכמה מן המדינות החדשות עדיין נחסמה הדרך בפני היהודים לשמש במשרות ציבוריות (ניו-ג'רסי, צפון-קרוליינה, ניו-האמפשייר, קונטיקוט, רוד איילנד).

יהודים, בני המעמד הגבוה, השתלבו בכל תחומי החיים הציבוריים במדינות הברית, בעסקים, בעיתונות, באמנות, ובפוליטיקה. ב-1813 מונה מרדכי עמנואל נח לקונסול ארצות-הברית בתוניס, מטעמו של הנשיא מדיסון. מינוי זה הסתיים בשערוריה, כיוון שלאחר שנתיים פוטר מכהונתו באמתלת שוא, בעוד שהסיבה האמיתית – כפי שהודה הממשל בסופו של דבר – היתה שייכותו הדתית של הקונסול, שלטענת הממשל הקשתה על מילוי תפקידו בארץ מוסלמית.

מספר הקהילות היהודיות המאורגנות לא עלה על חמש – צ'רלסטון, ניו-יורק, סאוונה, פילדלפיה, ריצ'מונד. הקהילה היהודית הוותיקה של ניופורט כבר חדלה מהתקיים. מחוץ לקהילות אלה חיו יהודים בפיזור, בעיקר במדינות קרוליינה הדרומית ופנסילבניה. ואילו ב-1840 כבר הגיע מספר הקהילות המאורגנות בערים הגדולות לעשרים – נוספו קהילות כמו באלטימור, סינסינטי, נורפולק, קולומביה, ניו-אורליאנס, לואיוויל, סנט-לואיס, אולבני, סיראקוז, קליבלנד. בשנות ה-40' נוסדו הקהילות היהודיות בשיקגו ובבוסטון, בופאלו ורוצ'סטר.

חלק ניכר מן המהגרים היהודים עסקו ברוכלות. פיזור האוכלוסיה האמריקנית וההתפשטות מערבה, בד בבד עם התחלות המהפכה התעשייתית באזורי המזרח, העניקו כר נרחב לפעילות המסחר הזעיר של המהגרים היהודים, שכיתתו רגליהם על פני מרחבים עצומים ושימשו סוכנים חרוצים של מוצרי התעשייה הקלה באמריקה, בעיקר מוצרי בדים וגלנטריה. אלה היו התחלותיהם גם של כמה מגדולי הסוחרים ואנשי העסקים היהודים באמריקה במחצית השנייה של המאה.