דצמ 222014
 

קהילת האנוסים בפורטוגל שמרה במידה רבה על ייחודה ובדלותה מכלל האוכלוסיה. העובדה שהקהילה היהודית, בשלמותה, אולצה להמיר את דתה, תרמה לליכודה של עדה זו ולנטייה הרווחת בתוכה לשמור על המנהגים היהודיים במחתרת. מגמה זו הדאיגה את המלוכה הפורטוגלית, שביקשה להנהיג את מוסד האינקוויזיציה גם בארצה, בדומה לספרד. "הנוצרים החדשים" הצליחו לעכב את כינון האינקוויזיציה בארצם, וזכו אף לתמיכת האפיפיורות. אך עם עליית חואן ה-3 לשלטון, השתנו פני הדברים. בית המלוכה פעל במרץ להנהגת אינקוויזיציה בפורטוגל. המלך הסתייע בשירותיו של המומר הנריקס נונס, שיצא ובא בבתי האנוסים וסיפק מידע נרחב על היקף הפעילות היהודית החשאית בבתי "הנוצרים החדשים". נונס נרצח ב-1525 בידי שני מתנקשים מן האנוסים. הם נתפסו והוצאו להורג באכזריות. נונס הוכרז קדוש וההסתה כלפי "הנוצרים החדשים" גברה. התסיסה שעוררה הופעתו של דוד הראובני בקרב האנוסים הדאיגה עוד יותר את השלטון.