דצמ 222014
 

מאמציו של האפיפיור פאול ה-3 לעצור את השתוללות האינקוויזיציה בפורטוגל לא צלחו. לא ניתן היה לשנות את אווירת האיבה כלפי "הנוצרים החדשים" ואת החלטתן הנחושה של המלוכה ושל האינקוויזיציה לבוא עמם חשבון. בוועידה הכנסייתית בטרידנט תמכו רוב המשתתפים בפעולות האינקוויזיציה הפורטוגלית. האפיפיור אולץ להסכים לפשרה נוספת: חנינה תינתן לכל החשודים מקרב "הנוצרים החדשים" שיישבעו כי לא פשעו כלפי הכנסייה, אך מכאן ואילך תהיה האינקוויזיציה חופשית בפעולותיה כלפי ציבור "הנוצרים החדשים". התוצאה המיידית אמנם היתה שחרור אלפי חשודים שהוחזקו בבתי הכלא בליסבון; אך עם חידוש פעולות החקירה של האינקוויזיציה, תוך זמן לא ארוך, נתמלאו בתי הכלא מחדש.

נציגי "הנוצרים החדשים" הגיעו לידי הסכם עם המלך, כי בתמורה לתשלום מס שנתי קבוע לאוצר המלוכה, לתקופה של עשר שנים, לא יפעיל המלך את סמכותו להחרים את רכוש הנידונים במשפטי האינקוויזיציה.