דצמ 302014
 

הרב יום טוב ליפמן הלר, שעבר מוינה לפראג, ונמנה שם על ועד הקהילה, נעצר לאחר מלשינות ונחקר על ידי אנשי לשכת החצר של הקיסר בוינה. הוא הואשם בחיבור דברי התקפה על הנצרות

עם שהוא משבח את התלמוד, שכבר נפסל על ידי חכמי הכנסייה. הרב טען כי הוא התבטא בשבח המשנה, שהיא עיקרה של התורה שבעל-פה והיהודים מצווים על שינונה. הוא הכחיש שדברי ההתקפה בתלמוד מכוונים כלפי הנוצרים; הם מכוונים כלפי הפגנים של העולם הקדום. השופטים דנו אותו למיתה אך הקיסר המתיק את דינו והמיר אותו בקנס כבד ובהחרמת ספריו. לאחר משא-ומתן עם לשכת החצר הוקטן הקנס מעט והספרים לא יוחרמו כי אם יימחקו מהם כל הקטעים החשודים בפגיעה בנצרות.