דצמ 302014
 

24 בפברואר– עשרות יהודים יצאו את רסיפה בספינה הולנדית לכיוון האי מרטיניק, שבשליטת הצרפתים, אך נלכדו בים בידי הספרדים. אלה אילצו אותם לעגון בג'מיקה; שם עצרו את אלה החשודים כ"נוצרים חדשים" ששבו ליהדות; השאר, 23 גברים, נשים וילדים, הורשו להמשיך בדרכם. הם שכרו ספינה צרפתית והפליגו לניו-אמסטרדם. הם הגיעו ליעדם בחוסר-כל, בספטמבר 1654. אנשי דת הולנדים סייעו להם בכסף; אף כי הביעו הסתייגות נוכח התיישבות יהודים באזור. הסתייגות זו התגברה עם בואה של קבוצה חדשה של מהגרים יהודים, בעלי אמצעים, שהגיעו מהולנד. הללו נהנו מתמיכתה של חברת הודו המערבית ההולנדית, שניהלה את המושבה "הולנדיה החדשה". מנהלי החברה הורו למושל, פיטר סטויווסאנט (Pieter Stuyvesant),   המתנגד להתיישבות היהודים, להתיר להם חופש פעולה ובלבד שלא יפלו לנטל על הציבור ולא יקיימו את פולחנם בפומבי.

נוכח קשיי הקליטה בניו-אמסטרדם ותנאי החיים הקשים בכללם במושבה ההולנדית הקטנה, הנתונה ללחץ המושבות הבריטיות המקיפות אותה והמלחמה הזעירה הבלתי פוסקת כנגד האינדיאנים, לא גדלה הקהילה היהודית מעבר לששים נפש ב-1660; ומספרים אלה אף החלו להתמעט כתוצאה מעזיבת היהודים. חלקם חזרו להולנד, חלקם למושבות ההולנדיות בסורינאם ובקורסאו.