דצמ 302014
 

21 במאי. הקורפיריסט הגדול מבראנדנבורג-פרוסיה, פרידריך וילהלם הראשון (1688-1640), פרסם צו המתיר לחמישים משפחות ממגורשי וינה להתיישב בברלין ובערים נוספות בברנדנבורג. כמו כן התיר התיישבות יהודים במספר קטן במחוזות שסופחו לפרוסיה בשלום וסטפליה. הותר להם לעסוק בכל מסחר; הם היו פטורים מתשלום מס גולגולת, אך היה עליהם לשלם מס שנתי בעבור זכות ישיבה; נאסר עליהם להקים בתי-כנסת, אך הותר להם לקיים את פולחנם בבתים פרטיים. הקו שנקט הקורפיריסט כלפי היהודים היה פרגמטי לעילא. הוא ייחס חשיבות לתפקיד שמילאו ביישום השיטה המרקנטיליסטית, שבה החזיקו כמעט כל שליטי המדינות החדשות באירופה וראה בהם מקור וגורם חשוב בהבטחת תזרים הכספים לאוצר המדינה. בהתאם לשיטה הפרוסית הריכוזית, מינה פרידריך וילהלם כבר ב-1650 את יהודי החצר בֶּרֶנד לוי כ"מושל" לכל יהודי הממלכה, שהיה אחראי לגביית תשלומי החסות (Schutzgeld ) מכל הקהילות, שממערב לנהר האלבה. התלונות הקשות כלפי לוי, הביאו להחלפתו באנשי משפחת גומפרץ, שישבו בדוכסות קלבה ושימשו כספקי כספים של המלך.

מעמדם החוקי של היהודים היושבים בתחומי הקיסרות הגרמנית היה מאז ומתמיד של "יהודי חסות", שישיבתם ארעית ומותנית בכתבי זכויות שניתנו להם אם על ידי הערים ואם על ידי השליטים המקומיים. במקרים רבים היתה ישיבה זו מוגדרת כ"שהייה זמנית", ועל כן היו חשופים לגירוש והפקעת מעמדם ורכושם לעת מצוא. הגבלות קשות חלו על יהודי החסות – על מספריהם, על תנאי מגוריהם, על חופש תנועתם, על מקורות פרנסתם, על חופש פולחנם. נטל המסים המיוחדים שהושתו עליהם היה מכביד ביותר, בכלל זה מס על אישורי יציאה וכניסה מן התחום המותר בישיבת יהודים ואף "מכס גוף" שהוטל על היהודים הנכנס בשערי עיר או העובר את גבול הממלכה, משל היה הוא עצמו סחורה מהלכת. ועם זאת, נחשבו יהודי החסות בני-מזל בהשוואה למחוסרי החסות, שמספריהם גדלו בתחומי הקיסרות, בעקבות ההגירה היהודית מפולין מוכת הפרעות. יהודי החסות נהנו מהגנת החוק, בכפוף לתנאי כתבי הזכויות שלהם, וחייהם ורכושם לא היו הפקר. המדיניות כלפי יהודי החסות לא היתה אחידה ובמחוזות אחדים אף נוצרו תקדימים שהעניקו ליהודים פריבילגיות נוספות, מהפכניות כמעט, על רקע זמנם. כך, ב-1691, התקין הקורפיריסט מברנדנבורג (פרוסיה), פרידריך השלישי, תקנות חדשות לגבי מעמד היהודים בנסיכות הלברשטאט ולפיהן "היהודים רשאים לעסוק לפרנסתם בקנייה ובמכירה בעיר וגם בכל תחום נסיכות הלברשטאט באופן חופשי, בטוח וללא הפרעה, לנסוע ממקום למקום ולהעביר את סחורותיהם".