דצמ 302014
 

יצאה תקנה האוסרת על היהודים במדינות האפיפיור לעסוק בבנקאות.

רומא – על פי המפקד שנערך ב-1699 נאמד מספר היהודים בגטו  בכ-10,000 נפש. במשך הרבע הראשון של המאה ה-18 עלה מספר היהודים והגיע לכ-15,000 נפש. התנאים ההיגייניים בגטו הצפוף היו גרועים. בשל הלחץ הרצוף שהופעל על היהודים, מרובה היה מספר המומרים ברומא, שהיו שהעריכו אותו בכמה אלפים. רוב תושבי הגטו התפרנסו ממסחר זעיר בחפצים משומשים, בעיקר בגדים, ובחייטות. התקנות אסרו על היהודים לעסוק במסחר רגיל. הקהילה שכרעה תחת נטל המיסוי האפיפיורי הוכרזה כפושטת רגל ב-1698.

ונציה– יהודי ונציה, שבה נוסד הגטו היהודי הראשון בעולם בתחילת המאה ה-16, ידעו צמיחה מהירה במחצית הראשונה של המאה ה-17. ב-1655 נאמד מספרם בכ-4,800 נפש. היו אלה רבני ונציה שחסמו את ניסיונו של נתן העזתי להמשיך ולהפיץ את האמונה בשבתאי צבי גם לאחר התאסלמותו ב-1666 ואילצו אותו לחתום על הצהרה ובה הוא מודה בטעותו. במחצית השניה של המאה החלה שקיעתה של הקהילה, במקביל לשקיעתה הכלכלית והמסחרית של ונציה, וכתוצאה ממעברן של כמה ממשפחות הסוחרים הגדולים לליבורנו, שחשיבותה כעיר נמל המקשרת בין מזרח ומערב עלתה בתקופה זו על חשבונה של ונציה.