דצמ 302014
 

עם המלכתו של ויליאם מאוראניה, לאחר "המהפכה המהוללת", נסללה הדרך לכניסת יהודים פורטוגזים, ספרדים וגם אשכנזים, מהולנד לאנגליה, רובם ככולם סוחרים וסרסורי כספים. נוכח ההתפתחויות הדרמטיות בממלכה נצטוו חברי הקהילה שלא להתערב בעניינים מדיניים בכל צורה שהיא.

המהגרים היהודים מהולנד, רובם ככולם ממוצא אנוסי, הביאו עמם גם את ריבוי הדעות, ההשקפות וההשפעות הרוחניות, שהפרו והתסיסו את חיי הקהילה היהודית באמסטרדם, שכבר הפכה למרכז הרוחני החשוב של יהדות המערב. המאבק הסמוי והגלוי שהתנהל בין שבתאים, דאיסטים, שפינוזיסטים, והחוגים הרבניים המשמרים את יהדות ההלכה נתן אותותיו מיד בחיי הקהילה היהודית הצעירה בלונדון.

פורסם חיבורו של הפילוסוף ג'ון לוק, על הסובלנות, Letter Concerning Toleration, בו טען להפרדת המדינה מן הכנסייה וחובתה של המדינה לקיים את זכויותיהם של כל בני הדתות האחרות, בכלל זה פגנים ויהודים.

שינוי ברור לטובה ביחס אל היהודים ניכר בארצות המערב, בייחוד בהולנד ובאנגליה, כפי שניתן היה לשפוט מן הפרסומים הדנים ביהודים, בקרב החוגים האינטלקטואליים, אם בקרב הכנסיה הנוצרית, הקתולית והלותרנית, ואם מחוצה לה. העניין הנוצרי המחודש ביהודים נבע בחלקו מהתגברות המתיחות המשיחית, שאפיינה לא רק את הקהילות היהודיות ברחבי העולם, אלא גם את העולם הנוצרי הנתון בחבלי מעבר משלטון הדת לשלטון הממלכות הלאומיות הריכוזיות. הציפייה המשיחית הנוצרית היתה כרוכה באמונה כי היהודים עתידים לחזור בתשובה נוצרית עם בוא המשיח. מקור נוסף להתגברות העניין ביהודים היה קשור כנראה במגע ההדוק שנוצר בין הנצרות ליהדות באמצעות תופעת האנוסים – היהודים שהפכו לנוצרים חדשים, גרמו טרדה ודאגה רבה לשלטונות הכנסיה במשך מאתים שנה ויותר והעסיקו לא מעט את התיאולוגים הנוצריים.

ערכים אישיים
  1. דמות מעניינת בתקופה זו היה אנטוניו ויירה (Antonio Vieira, 1608-1697 ), ישועי, מיסטיקן, יועץ ושגריר של המלך הפורטוגלי, חואן ה-4, שהטיף בגלוי לריסון מדיניות האינקביזיציה כנגד האנוסים ולטיפוח הקשרים של פורטוגל עם התפוצה היהודית הפורטוגזית, לתועלתה הכלכלית ולחיזוקה של הממלכה הפורטוגזית במאבקה עם הספרדים ועם האנגלים על מושבותיה שמעבר לימים. לעמדותיו הפילושמיות ולביקורת החריפה על האינקביזיציה נתן ביטוי גם בחצר האפיפיור ברומא.