דצמ 302014
 

בעיר סנדומיר, בגליציה המערבית, טפלו הכמרים המקומיים עלילת דם על אחד מפרנסי הקהילה, אלכסנדר ברק. הוא עונה קשות, אך לא נשבר והכחיש נמרצות כי היהודים נזקקים לדם נוצרים. משפטו נמשך שנים אחדות, נגרר בכמה ערכאות וריכז את תשומת הלב הציבורית. כל משקעי השנאה ליהודים והאמונות הטפלות, שבהן החזיקו לא רק ההמון הבוער, כי אם גם אנשי האצולה והחוגים המלומדים לכאורה של הכנסייה ושל מערכת השיפוט, פעלו כנגד ברק המסכן. למרות השתדלויות אנשי "ועד ארבע ארצות" והתערבות המלך, אוגוסט השני, הוצא ברק להורג (1704).