דצמ 312014
 

בחברון נוסד "ועד פקידי חברון בקושטא", על פי הדגם של ועד פקידי ירושלים, כדי לטפל בחובותיה הכבדים של הקהילה היהודית שם. הוועד הוקם תודות להשתדלותו של המקובל ר' גדליה חיון, שנשלח כשד"ר מחברון לקושטא. בהשפעתו הוקמה גם ישיבת המקובלים "בית-אל" בירושלים. היא היתה מרכז לפעילות שבתאית חשאית.

בשנות השלושים והארבעים ניכרה התעניינות גוברת של נדבנים יחידים ושל הקהילות היהודיות בתורכיה ובאירופה בהקמת ישיבות בארץ-ישראל. בירושלים לבדה קמו יותר מתריסר ישיבות. ישיבות לא מעטות הוקמו בכספי עזבונות. בדרך כלל הישיבות היו קטנות ומנו לא יותר מעשרה תלמידי חכמים. פקידי קושטא עודדו הקמת ישיבות, שהגבירו את מקורות ההכנסה של הישוב היהודי בארץ וכלכלו מאות תלמידי חכמים. ישיבות עשירות עסקו אף בהלוואה בריבית לגופים שונים. תודות לפעילותם של פקידי קושטא התחזקה במאה ה-18 מגמת העלייה לרגל לארץ-ישראל – מתורכיה, מן הבלקנים ומאיטליה, ואף ממזרח-אירופה ומצפון-אפריקה. על פי הערכה, מדי שנה הגיעו לארץ מאות עולי-רגל יהודים, שחלקם נשארו והשתקעו בארבע ערי הקודש ובעיקר בירושלים.