דצמ 312014
 

הממשל הבריטי פרסם את "צו ההתאזרחות האחיד" –The Uniform Naturalization Act– המעניק לכל הנולדים במושבות הבריטיות או אלה המתגוררים בהן שבע שנים ויותר זכות שווה להתאזרחות. היתה זו הפעם הראשונה שממשלה אירופית הוציאה חוק שאינו נגוע באפליית יהודים. כ-150 יהודים התאזרחו על פי חוק זה בין השנים 1740 ל-1776. קילוח מתמיד של יהודים, שיצאו לאמריקה מערי השדה של גרמניה, נמשך בשנים אלה. מספר היהודים בכל המושבות הגיע ב-1776 ל-2,000, כ-300 מהם בניו-יורק, והשאר בערים כמו ניופורט (הקהילה היהודית השנייה בגודלה לאחר ניו-יורק), פילדלפיה, צ'רלס טאון (צ'רלסטון), סוונה. בערים אלה ישבו כ-60% מיהודי צפון-אמריקה. כמה יהודים התבלטו בהצלחתם הכלכלית. כ-15% מסחר המושבות עבר בידים יהודיות. סוחר הפרוות, היימן לוי, נחשב העשיר ביהודי המושבות. דמות בולטת אחרת היה איל הספינות אהרן לופז מניופורט. לופז, שנולד בפורטוגל כבן משפחת אנוסים, היגר לאמריקה עם משפחתו בשנות ה-50' והתיישב בניופורט. כאן חזר ליהדות, התחבר לעסקי סחר הים של משפחת ריברה ((Rivera, אף הם ממוצא אנוסי, שהגיעו לאמריקה בתחילת המאה; תוך שנים אחדות הפך לופז לבעל צי האניות הגדול בחוף המזרחי.

יזמים יהודיים פעלו גם במערב, בסחר עם האינדיאנים. אברהם מרדכי ניהל סחר ענף עם האינדיאנים באיזור המיסיסיפי, נשא אישה אינדיאנית משבט קריק (Creek ) וייסד את העיר מונטגומרי באלבמה. האחים מיכאל וברנרד גראץ עסקו ברכש קרקעות ממערב להרי האלגנים. שלושת האחים הארט מקנטאקי רכשו מן האינדיאנים של שבט צ'ירוקי שטחי אדמה עצומים (עשרים מיליון אקרים) מדרום לנהר קנטאקי, תמורת סחורות בשיווי עשרת אלפים ליש"ט. איש המערב האגדי, דניאל בון, עבד בשירותם. הוא אימץ לו לבן נער יהודי, סמואל סנדרס, ששימש כעוזרו. כאשר נפל סנדרס בשבי האינדיאנים של שבט שוני (Shawnee), הוא בחר לשאת אישה מבנות השבט וחי בתוכם.