דצמ 312014
 

פקידי קושטא יזמו תקנה המכוונת לווסת את העלייה לארץ ולהגדיל את הכנסות הישוב היהודי שם – "תקנת דמי הסכמה" – ולפיה כל עולה לארץ-ישראל היוצא מנמלי תורכיה ויוון באניות שנחכרו בידי פקידי קושטא חייב לשלם 10 גרוש לפקידי קושטא (סכום זה הועלה ל-20 גרוש ב-1760), כ"דמי הסכמה" על טיפולם בעלייה. בשל השיפור בארגון הנסיעה לארץ-ישראל, גדל באופן ניכר מספר העולים לארץ, רבים מהם חסרי אמצעים, שהפכו לנטל כבד על הקופה הציבורית. פקידי קושטא הפעילו שיטות שונות כדי לצמצם את ממדי העלייה ולעצור בעד עלייתם של העניים. העולים נדרשו להמציא כתב התחייבות של משפחותיהם וקרוביהם לשלוח להם תמיכה כספית שנתית. עולים בעלי רכוש נדרשו להפקיד  בידי פקידי קושטא פיקדון, שהריבית עליו סיפקה קיצבה למחייתם. מדי שנה הפליגו מקושטא לארץ-ישראל כ-200 יהודים.

בין הנוסעים לא מעטים היו עולי-הרגל, שעשו דרכם לארץ להשתטח על קברי הצדיקים. פקידי קושטא חכרו אניות מיוחדות להסעת העולים לארץ, ובכך גם הבטיחו את שליטתם ופיקוחם על הרכב העולים לארץ.