דצמ 312014
 

בלחצן של מועצות הערים שבהן לא היו ליהודים כתבי זכויות מקדמת-דנא קיבל הסיים החלטה כי ישיבתם ופעילותם של היהודים בערים אלה יהיו מותנים בהסכמת מועצות הערים. תקנה זו באה על רקע קובלנות גוברות של המעמדות העירוניים על התחרות הכלכלית המחריפה עם היהודים. לעומת זאת אושרה מחדש הזכות שניתנה לסוחרים ולרוכלים היהודיים להיכנס לווארשה בזמן דיוני הסיים, שאז נתקיימו הירידים הגדולים בעיר הבירה. זכות זו שימשה מקור לא אכזב לגילויי שחיתות של הפקידות העירונית, שסיפקה רשיונות שהות ליהודים אף מעבר לזמן התכנסות הסיים ופעולת הירידים, בתשלום. בעלי אדמות ובתים מחוץ לתחום העירוני של וארשה השכירו את בתיהם לסוחרים היהודיים ועד מהרה צמחה בפאתי העיר שכונת יהודים שכונתה "ירושלים החדשה". בינואר 1775 גורשו כל היהודים שנאחזו בווארשה ו"ירושלים החדשה" נהרסה. אולם הסוחרים היהודיים לא חדלו ממאמציהם להסתנן אל העיר ובכל דרך שהיא.

אפריל. במחוז קיוב פרץ מרד של הקוזקים וההיידמקים, בהנהגת ההטמן ז'ליזניק ובעידודה של הקיסרות הרוסית. אף שהמרד היה מכוון כנגד שלטון הפולנים הקתולים, היהודים כצפוי הושמדו בכל מקום שאליו הגיעו המורדים. בעיר אומן הבצורה וסביבותיה התכנסו אלפי יהודים שברחו מערי השדה. התושבים היהודיים שיתפו פעולה עם שכניהם הפולנים בהגנת העיר; אך מפקד העיר הסגיר את העיר בידי המורדים, לאחר שאלה הבטיחו כי יפגעו רק ביהודים. בטבח שהתחולל באומן לא הפלו ההיידמקים בין יהודים לבין פולנים ומספר ההרוגים הכולל נאמד ב-20,000 נפש. לאחר טבח אומן (יוני 1768), התעוררו הרוסים והפולנים לבלימת מרד ההיידמקים שיצא מכלל שליטה.