דצמ 312014
 

פטיציה, שהגישו יהודי רוסיה הלבנה לקיסרית ובה התלוננו על הפגיעה הכלכלית הקשה בהם ועל האפליה הנוהגת בהם בערים, נתקבלה באוזן קשבת אצל הקיסרית. זו העבירה הנחיה כללית האומרת כי "לאחר שהאנשים הללו, בני דת ישראל, זכו בתוקף פקודות המלכות למצב שווה עם כל התושבים, צריך להחזיק תמיד בכלל זה, שכל אחד ייהנה מן הזכויות והחירויות השייכות למעמדו ולאומנותו, בלי הבדל דת וגזע".

ועם זאת, בחיפוש אחר צורה נאותה לשילובם של היהודים בחיי הממלכה, באזורים בהם הותרה ישיבתם, בעיקר בערים, נתגבש פתרון כלאיים שבו, מצד אחד, הובטח ייצוגם היחסי של היהודים במועצות העירוניות ומצד שני נשמרה צורת הארגון היהודית הקהילתית הישנה, שהיתה אחראית על גביית המסים בקרב היהודים וקיימה את האוטונומיה השיפוטית בעניינים שבין היהודים לבין עצמם.