דצמ 312014
 

בד בבד עם כינוס "סיים ארבע השנים" התעורר הדיון הציבורי, שהתנהל מעל דפי העיתונות ובמאות פרסומים שנסבו על הרפורמות הדרושות בפולין. פרסומים רבים עסקו בשאלה היהודית. ציר הסיים מפינסק, מתיאוש בוטרימוביץ', הוציא מהדורה חדשה של החוברת "הצורך בתיקון היהודים בארצות ממלכת פולין", שיצאה בעילום שם בשנת 1782 וב-1785, תחת כותרת חדשה: "כיצד לשנות את יהודי פולין ולעשותם אזרחים מועילים לארץ". בוטרימוביץ' נמנה על החוגים הליברליים, שתמכו במתן זכויות אזרח ליהודים; אך כרכו זאת בשינוי דפוסי החיים של היהודים ובחינוכם מחדש. היהודים צריכים לעבור לעיסוקים יצרניים, בחקלאות ובמלאכה, לדבר ולכתוב פולנית, לחדול מהתבדלותם, לשנות את לבושם, לרכוש השכלה כללית. בפולמוס הער סביב הצעות בוטרימוביץ', היו ששללו מכל וכל מתן זכויות ליהודים והיו שדרשו להחמיר בתנאים למתן הזכויות: יש לבטל את האוטונומיה של הקהילה היהודית לגמרי, יש לאלץ את היהודים לגלח את זקניהם ופאותיהם, יש לאסור את לימוד התלמוד ולסגור את בתי-הדפוס לספרים עבריים, יש להקטין את מספר חגי היהודים. המקילים סברו כי היהודים יעברו שינוי מהותי, אם רק יאמצו את השפה הפולנית ויקבלו את חינוכם היסודי בבתי-הספר הממלכתיים. בוויכוח זה נשמעו גם קולות יהודיים – מהם שהביעו התנגדות לכפיית שינויים על היהודים ומהם שתמכו. אך בדרך כלל הורגש העדרה של שכבת משכילים בקרב היהודים, בדומה לזו שפעלה כבר בקרב יהדות גרמניה, שתוכל לייצג את התביעה היהודית לשיווי זכויות על בסיס רעיונות ההשכלה.