דצמ 312014
 

מרס. המון סוער התגודד מול בית העירייה בוארשה, בדרישה לסלק את היהודים המתרבים בעיר. עיקר הזעם יצא מן הגילדות של בעלי המלאכה הזעירה (חייטים, רצענים); אלה סבלו קשות מתחרותם של היהודים, ששבו אל העיר במספרים ניכרים. השלטונות הגיבו מיד בפעולה לגירוש הרוכלים ובעלי המלאכה היהודים מן העיר. תוך זמן קצר שבו רוב המגורשים והסתננו אל העיר.

15 במאי. בהתפרצות אלימה כנגד היהודים בוארשה, בעקבות שמועה על הריגת חייט פולני בידי חייט יהודי, נשדדו ונבזזו דירות וחנויות ברחובות היהודים. המשטרה לא הצליחה להשתלט על ההמון המתפרע ורק בהתערבות הצבא שב השקט על כנו. ראשי המתפרעים נעצרו; בד בבד נערך מצוד על היהודים היושבים בעיר באופן בלתי-חוקי והנתפסים נענשו במלקות וגורשו מן העיר.

אירועים אלה אילצו את הסיים לדון ברצינות בשאלת היהודים. הוקמה "ועדה לתיקון היהודים", שבראשה עמד יאצק יז'יירסקי ( Jacek Jezierski ), בעל השקפה ליברלית, שעמד על דעתו כי היהודים מהווים בדרך כלל גורם מועיל בכלכלת פולין. על חברי הוועדה נמנה גם הציר בוטרימוביץ'. הוועדה הגישה את המלצותיה בתחילת שנת 1791, אך הסיים השהה את הדיון בהצעות הוועדה ולא הכניס שינויים במעמד היהודים בחוקה החדשה, שאושרה במאי 1791. חברי הוועדה חידשו את פנייתם אל הסיים לפעול לשינוי מצבם של היהודים; אך הסכימו עם זאת כי יש לשחרר קודם כל את הקהילות היהודיות מן הנטל הכבד של החובות שאליהם נקלעו בשל אי-יכולתן לעמוד בתשלומי המסים הגבוהים המושתים עליהן. פעילות הוועדה הסתכמה אפוא בהמלצה לבטל את חובות ה"קהל" היהודי, כצעד ראשון בדרך לשיפור מצב היהודים. כך או כך, התערבותן החוזרת של רוסיה ופרוסיה בניהול ענייניה של פולין, וחלוקתה השנייה של הממלכה בשנת 1793 שמו קץ למאמצי התיקון של הפולנים ובכלל זה לתיקון מצב היהודים.