דצמ 312014
 

ינואר. יהודי בורדו שיגרו עצומה לאספה הלאומית ובה דרישה להעניק להם זכויות אזרח לאלתר. יש להבדיל בינם לבין יהודי אלזס,. היהודים האשכנזים, שבאו מן המזרח ואשר אינם עשויים לסגל עצמם לדרישות המדינה האזרחית. היהודים הספרדים, טענו בעלי העצומה, הם היהודים המקוריים, "בני יהודה", ואין לערבב אותם עם "היהודים בני שאר האומות". הבישוף טלייראן, שעליו הוטל לבחון את עצומת יהודי בורדו, המליץ על מילוי דרישתם של היהודים הספרדים. האספה קיבלה החלטה האומרת: "כל היהודים הנודעים בצרפת בשם פורטוגזים, ספרדים, אביניונים יקיימו בידיהם את הזכויות, שמהן נהנו עד כה ואשר אושרו לטובתם בכתבי הזכויות, וכפועל יוצא מכך ייהנו מזכויות אזרחים פעילים, אם ימלאו בנוסף לכך גם את התנאים הנדרשים לפי הצווים של אספה זו".

נוכח הישגם של יהודי בורדו התעוררו סוף-סוף גם היהודים האשכנזים. צירי אלזס-לוריין בשיתוף פעולה עם יהודי פאריס, העלו עכשיו את התביעה להשוות את מעמדם של כל יהודי הממלכה. רק יהודי מץ לא הצטרפו לעצומה החדשה. יהודי פאריס פנו אל הקומונה הפאריסאית. רוב הנציגים בקומונה תמכו בבקשת היהודים; אך היו שהעמידו תנאי שהיהודים יתחייבו שלא להיות עוד "אומה בתוך אומה" ולהישבע אמונים לאומה הצרפתית, חוקיה ומלכה. בין הדוברים בזכות היהודים בלט האב ברטוליו, כומר ועורך-דין, שלימים שימש כציר צרפת המהפכנית ברומא. כל רובעי העיר הצטרפו להחלטות האספה הכללית של הקומונה. רק רובע אחד הביע הסתייגות, משום שהיהודים "אינם עשויים להתאחד עם שאר האזרחים": הם מהווים אומה נפרדת. יש להם חוקה משלהם, שופטים משלהם, פקידים, סנהדריות, רבנים ופרנסים.

25 בפברואר. משלחת מטעם הקומונה הפריסאית התייצבה בפני האספה הלאומית ודרשה זכויות אזרח לכל יהודי הממלכה; אך יחסי הכוחות באספה בין התומכים לבין המתנגדים למתן זכויות אזרח ליהודים מנעו הכרעה. האספה החליטה לדחות את הדיון בשאלה היהודית למועד מאוחר יותר.

העיתונות הקתולית תקפה בשצף קצף את הכוונה להעניק שיווי זכויות ליהודים. משגברה ההסתה נגד היהודים במחוזות אלזס-לוריין, הודיעה האספה הלאומית, כי היא מקנה ליהודי אלזס את חסות החוק ופוקדת על העיריות והמשמרות הלאומיים להגן במלוא כוחם על היהודים ורכושם.

30 באפריל. האספה הלאומית קיבלה חוק המעניק זכויות אזרח לתושבים זרים היושבים בצרפת חמש שנים ומחזיקים כאן רכוש או נשואים לבן זוג צרפתי. חקיקה זו עוררה מחדש את שאלת זכויות היהודים. הקומונה הפאריסאית שבה ופנתה אל האספה הלאומית בדרישה להכיר בזכויות היהודים. האספה המשיכה להשהות את הדיון המיוחד בזכויות היהודים, אך ב-20 ביולי קיבלה החלטה הרת-משמעות – לבטל את כל מסי החסות שמשלמים היהודים ברחבי הממלכה.