דצמ 312014
 

ינואר. המהפכה באה להולנד. תנועת הפטריוטים, בסיוע הצבא הצרפתי, השתלטו על הממלכה. הנסיך העוצר נמלט לאנגליה. הולנד הפכה ל"רפובליקה הבטאווית". הוכרז על "זכויות האדם והאזרח", על פי דוגמת צרפת. באמסטרדם הקימה קבוצת משכילים יהודיים את המועדון "פליקס ליברטאטה" ("מאושרים בחירות" Felix libertate ), במתכונת המועדונים המהפכניים של מפלגת הפטריוטים. בין חברי המועדון נמנו גם לא-יהודים, שהשתתפו במאבק לשיווי זכויות היהודים.

מנהיגי הקהילות היהודיות, שהיו מזוהים תמיד עם בית אורניה, נמנו על מתנגדי המהפכה. שלא כמו שכבת הבורגנות היהודית בצרפת, שסבלה ממדיניות האפליה והדיכוי שנקט המשטר הישן כלפי היהודים, שכבת העלית של יהדות הולנד לא סבלה מהגבלות על פעילותה הכלכלית וחששה עתה לאבד את נכסיה במהפכה. המנהיגות הדתית האשכנזית, כצפוי, פללה גם היא לכישלון המהפכה, משום שחששה מפני הרס משטר הקהילה.

חברי מועדון "פליקס ליברטאטה", שמנו כמאה איש, נקלעו למצב משונה, בו היה עליהם להיאבק בדעת קהל יהודית עוינת, כיוון שרוב יהודי הקהילות נשמעו למנהיגותם המסורתית. כאשר יזמו אנשי "פליקס ליברטאטה" פרסום "הצהרת זכויות האדם" בתרגום אידי ותבעו לקרוא אותו בבתי-הכנסת, פרסמו מנהיגי הקהילות כרוז נגדי האוסר על קריאת ההצהרה "המנוגדת לתורתנו הקדושה".

מעוז השמרנות היהודית היה באמסטרדם; שם גם נתקלו הליברלים היהודים בהתנגדות לשיווי זכויות היהודים, שיצאה מחוגי הפטריוטים (הנחשבים ליברלים) דווקא; אלה לא שכחו ליהודים את שיתוף הפעולה שלהם עם משטר אורניה בעת ההתקוממות של 1785. שעה שבערים כמו האג, כרונינגן, ליידן ואמרספורט התקבלו מתנדבים יהודים למשמר הלאומי, באמסטרדם דחתה העירייה את בקשת "פליקס ליברטאטה" לקבל יהודים למשמר הלאומי, בנימוק שרבני הקהילה אוסרים על שירות בצבא של היהודים, שמא יחללו את השבת. באמסטרדם שללו מן היהודים את הזכות להשתתף באספות הרובעים המהפכניים. בהולנד מצב הדברים היה הפוך לזה שהיה בצרפת. שם הבירה פריס היתה מעוז התמיכה בעקרון שיווי זכויות היהודים, בעוד שמוקדי הריאקציה וההתנגדות ליהודים היו בפריפריה; ואילו בהולנד המטרופולין אמסטרדם היתה מעוז ההתנגדות לשיווי זכויות היהודים, בעוד שבערי הפריפריה התקבלו היהודים בברכה.

ויכוח עז בשאלת שיווי הזכויות ליהודים התנהל מעל דפי העיתונות. הטענה העיקרית בגנות היהודים היתה, שגם אם מבחינה עקרונית הם זכאים לזכויות שוות, הרי הם עצמם רואים עצמם כאומה נפרדת, והם מצפים לביאת המשיח ולשיבת-ציון. מוטיב ביאת המשיח קיבל הדגשה מיוחדת בפולמוס על זכויות היהודים בהולנד. אנשי "פליקס ליברטאטה", בהנהגתו של משה אסר (M. Asser, 1754-1826), הובילו את מערכת ההסברה הפרו-יהודית. דוד פרידריכספלד, אחד מפעילי המועדון, הוציא את החוברת "משיח היהודים או רגשי הרפובליקנים כלפיו", בה שב וטען כי היהודים אינם מהווים אומה כי אם דת, וכי בתוך היהדות יש התייחסויות שונות אל רעיון המשיח, אך גם הגישה האורתודוכסית, הדבקה במשיח, אינה עומדת בסתירה עם הרפובליקניות (הזיקה היהודית אל הרפובליקה שהם אזרחיה). בקרב חברי המועדון התנהל ויכוח בשאלה אם, נוכח גילויי השמרנות של יהודי הולנד, יש לדרוש שיווי זכויות לכל היהודים או רק לאלה שיישבעו אמונים להצהרת זכויות האדם.