דצמ 312014
 

עם קבלת החוק החדש הוסרה חסות המדינה מן הקהילה היהודית. פקעה האוטונומיה של הקהילה ופקע כוח הכפייה שלה על הפרט היהודי. ההשתייכות לקהילה הפכה עניין וולונטרי. חברי "פליקס ליברטאטה" תבעו רפורמה של סדרי הקהילה היהודית באמסטרדם וניהול הכספים שלה. משאיימו עליהם הפרנסים בסנקציות חמורות, קמו 21 מחברי המועדון והודיעו על פרישתם מן הקהילה והקמת קהילה יהודית חדשה "עדת ישורון" ולה מוסדות דת משלה ורב משלה. במשך הזמן הצטרפו לקהילה החדשה כ-100 משפחות. היה זה המקרה הראשון שבו התפלגה קהילה יהודית באירופה כתוצאה ישירה מן האמנציפציה.

במאבק העז שניטש בין שתי הקהילות תמכה עיריית אמסטרדם בקהילה הישנה, שכן הרוב הגדול של היהודים שמר אמונים לקהילה הישנה ועיקר הכנסותיה של העירייה מן היהודים בא מן המס המוטל על מכירת הבשר, שהמונופול עליו היה בידי פרנסי הקהילה הישנה. הקהילה החדשה פתחה מיד אטליז משלה; אך הוא נחשב "טרפה" והמוני היהודים החרימו אותו כמו את כל מוסדות הקהילה החדשה וחבריה. הגורם הכלכלי שימש נושא מרכזי גם במלחמת הכרוזים והמאמרים שהתנהלה בין שני הצדדים. דווקא אנשי "עדת ישורון", שנמנו על השמנה והסלתה של הקהילה היהודית, תקפו את השחיתות והסיאוב שפשו בקרב הפרנסים והרבנים שחיו היטב על חשבון המצוקה והדלות של ההמונים היהודיים. מלחמת הדברים התנהלה בשפה האידית, שזכתה עתה לעדנה מיוחדת. גם זה היה אחד הפרדוקסים של המאבק: דווקא אנשי "עדת ישורון", שנטו לעבר ההתבוללות וההשתלבות בחברה ובתרבות ההולנדית, הם שתרמו תרומה ניכרת לספרות הפולמוס בשפה האידית, מתוך כוונה להגיע אל ההמונים היהודיים ולהשפיע עליהם. המאמץ הזה לא נשא פירות רבים. השכבות העממיות היו קשורות בטבורן אל מוסדות הקהילה הישנה, למרות שחיתותם, והתקשו להתנתק מן המשטר שבו היו תלויות למחייתן. הן שמרו על עמדה של חשדנות והסתייגות כלפי כל מה שנדף ממנו ריח של רפורמה ושאיפה להשתלבות בחברה ההולנדית.

ארגון דוגמת "עדת ישורון", שנקרא "על ידי חריצות ואחדות", הוקם גם בהאג. הארגון נטל על עצמו לפעול לשילוב השפה ההולנדית במערכת החינוך היהודי ולעודד לימוד מלאכות ומקצועות יצרניים; הצלחת הארגון היתה מוגבלת והוא התפרק תוך זמן קצר. באמסטרדם הוקמה אגודה דומה, שנקראה "לעבודה ולחריצות", ומטרתה פרודוקטיביזציה של היהודים. אגודה זו זכתה ליתר הצלחה. במשך הזמן הצטרפו אליה מאות חברים.