דצמ 312014
 

בעילום שם יצאה לאור החוברת "מכתב גלוי אל היועץ הראשי של הקונסיסטוריה, הכהן טלר, מאת כמה ראשי משפחות, בני הדת היהודית". בחוברת זו הצביעו המחברים על כך שגם אם אינם מוכנים להתנצר, הרי הם מדברים בשם יהדות מתוקנת, בעלת תפיסה דאיסטית, שאיננה מתבססת על המצוות המעשיות, כי אם על העיקרים המוסריים הנעלים המונחים ביסוד שתי הדתות – היהדות והנצרות. שאיפתם היא להשיג זכויות אזרחיות מלאות ולצורך זה הם מוכנים לאמץ אותם גינונים דתיים שיאפשרו להם לבוא בקהל הנוצרים; אבל הם חוששים שמא לא ישיגו את מטרתם ויישארו דחויים הן מן היהדות והן מן הנצרות.

הפסטור טלר השיב על הפנייה האנונימית בהבעת שמחה על נכונותה של קבוצת מכובדים יהודים לעזוב את המצוות המעשיות, אך הציע להם לעשות צעד נוסף לקראת הנצרות, לקבל עליהם לפחות את טקס הטבילה ואת ההשתתפות באכילת לחם הקודש, אף שאינו יכול להבטיח להם כי זה יקנה להם זכויות אזרח.

ויכוח ער פרץ בציבוריות הגרמנית בעקבות חילופי האיגרות האלה. ביטויים של לגלוג נשמעו על נכונות היהודים לעבור "טבילה בלי מים". הוגה הדעות הדתי, פרידריך שליירמאכר  (, 1768-1834 , Friedrich E. D. Schleiermacher) תקף את הקלות הבלתי נסבלת שבה יהודים מוכנים להמיר את דתם, רק כדי להיטיב את מצבם האזרחי. מוטב לשפר את זכויותיהם של היהודים מאשר להסתכן בכניסת מתנצרים שאינם מאמינים לתוך הנצרות. עם זאת, טען שליירמאכר, היהודים לא יוכלו להשתלב כאזרחים מלאים, כל עוד הם מהווים אומה נבדלת, עם חוקים משלה.

ערכים אישיים
  1. דוד פרידלנדר (1834-1750), בן למשפחת סוחרים יהודיים בקניגסברג שנהנו ממעמד של "יהודי חסות". ב-1770 עבר דוד לברלין ולאחר שנים אחדות ייסד שם מפעל לייצור משי. עד מהרה קנה לו מעמד מכובד בקרב התעשיינים הפרוסים. ב-1791 הגיש לממשלה תזכיר שחיבר בשם יצרני הטקסטיל בממלכה, ובו הוא ממליץ לשנות את מדיניות הממשלה ולהקטין את מעורבותה בפיקוח על התעשייה מצד אחד ולהגדיל את מכסי המגן לעידוד התעשיינים המקומיים.
    משהתיישב פרידלנדר הצעיר בברלין, הצטרף מיד לחוג של משה מנדלסון והפך הדמות הבולטת בין תלמידיו. ב-1772 נשא לאשה את בתו של הבנקאי היהודי דניאל איטציג, ונכנס אל החוג המצומצם של משפחות יהודי החצר בברלין. ב-1778 ייסד "בית-ספר יהודי חופשי", שנועד להגשים את עיקרי החינוך ברוח ההשכלה הכללית, בשילוב עם לימודי היהדות ברוח המקרא ולא ברוח התלמוד. לימים הציע להחליף את לימוד דיני ההלכה היהודית בלימוד דיני הממלכה, שהיהודים שואפים להיות אזרחיה. בין השנים 1783 ל-1812 שימש פרידלנדר נציג ודובר של יהודי פרוסיה בפני השלטונות. עיקר מאמציו הקדיש להשגת שיווי זכויות אזרחיות ליהודים. ב-1787 הנהיג פרידלנדר את משלחת הקהילות היהודיות, שהופיעו בפני "הוועדה לרפורמה יהודית" והוא אף שהנהיג את חבריו בדחייה הגאה של המלצות הוועדה כבלתי-מספקות.