דצמ 312014
 

פברואר. נפוליאון, בראש גיס של 12,000 חיילים, פלש לארץ-ישראל ממצרים, התקדם לאורך ציר החוף, כשהוא כובש את עזה ואת יפו ואת רמלה, והגיע עד חומות עכו באמצע מרס. הצרפתים השתלטו גם על עמק יזרעאל, כבשו את נצרת, טבריה וצפת. תקוותו של נפוליאון כי יזכה בתמיכת תושבי הארץ נכזבה. באפריל נתפרסם כרוז בשמו של נפוליאון הקורא ליהודים ברחבי העולם, להצטרף אליו ולא להחמיץ את שעת הכושר לשיבת-ציון ולהקמת מדינה יהודית (קיימת סברה כי הכרוז היה מעשה זיוף ומעולם לא יצא כרוז כזה ממפקדתו של נפוליאון). מכל מקום, על אף השמועות שנפוצו בעולם כולו על הכרוז של נפוליאון, לא קמה התעוררות בקרב יהודי העולם וגם יהודי הארץ לא נעו ולא זעו. הדמות היהודית הבולטת בארץ היה חיים פרחי, בנקאי מדמשק, ששימש כשר הכספים של אחמד אל-ג'זאר, שליטה האמיתי של הארץ, בתוקף כהונתו כמושל וילאיית צידון, הכוללת גם את צפון ארץ-ישראל. פרחי לא התפתה לפניות הצרפתים ושמר על נאמנותו לאל-ג'זאר הנלחם בנפוליאון. המצור על עכו נכשל, ונפוליאון נסוג מן הארץ.