דצמ 312014
 

אל-ג'זאר, שהחזיר לעצמו את השליטה בארץ, נפטר ב-1804. חיים פרחי מילא תפקיד מרכזי במינוי סולימאן פחה, עוזרו של אל-ג'זאר, כפחה של צידון, והפך איש אמונו של השליט החדש. זה הפקיד בידי פרחי, שישב בעכו, את ניהול ענייני הפנים של הוילאייה. במעמדו הרם סיפק פרחי משענת חשובה ליישוב היהודי בארץ. ועם זאת, היו חייו של פרחי תלויים על חוט השערה תמיד, כשהוא נתון לשבט או לחסד גחמותיו של השליט אותו שירת. פטרונו הראשון, אל ג'זאר, באחת מהתקפות הזעם שלו, פקד לנקר את עינו של פרחי ולכרות את קצה חוטמו. אחר כך התפייסו ופרחי המשיך לשרת את אל-ג'זאר עד מותו של זה. בימי סולימאן הגיע פרחי לשיא כוחו והשפעתו. עם פטירתו של סולימאן, ב-1818, שוב היה פרחי גורם חשוב בעלייתו לשלטון של עבדאללה פחה, בנו המאומץ של סולימאן. אך ב-1820 הוצא פרחי להורג בפקודת עבדאללה וכל רכושו הוחרם. עם סילוקו של פרחי, הסתמנה הרעה במצב הביטחון של היהודים בארץ.