דצמ 312014
 

לאחר תבוסת הפרוסים ב-1806, הוקמה בחסות נפוליאון הפדרציה של דוכסויות וארשה, שנכללו בה, בין השאר, גם מחוזות פוזנה, קרקוב, לובלין, ראדום, והונהגה חוקה אזרחית על פי הקוד הנפוליאוני; זו הבטיחה שיווי זכויות אזרחי לכל. מימוש הזכויות האלה עוכב בהשראת "הפקודה המחפירה" של נפוליאון, שהשעה את מתן הזכויות השוות ליהודים בצרפת למשך זמן של עשר שנים. במענה לבקשתה של ממשלת פולין, הוציא הדוכס פרידריך-אוגוסטוס צו (אוקטובר 1808) הדוחה את יישום שיווי הזכויות ליהודים לפרק זמן של עשר שנים, "בתקווה שבמשך זמן זה יעקרו היהודים מתוכם את הסממנים המיוחדים להם, המפלים אותם מכל תושבי הארץ".

צו שפורסם בנובמבר אסר על היהודים לרכוש אדמות אחוזה של אצילים (בהתחשב במשבר הכלכלי שאליו נקלעה האצולה הקרקעית של פולין בעקבות ביטול משטר צמיתות האיכרים). יהודים המתגוררים ברחובותיה הראשיים של וארשה נצטוו לפנות את דירותיהם ולעקור לרחובות אחרים. רק יהודים בעלי הון ובעלי אומנויות חופשיות יורשו להתגורר ברחובות אלה.