דצמ 312014
 

קבוצה של יהודים משכילים בוארשה שיגרה בינואר פטיציה אל שר המשפטים ובה טענו כי הם זכאים לשיווי זכויות מלא, לאחר שהסירו מעליהם את כל הסממנים והמנהגים החיצוניים המבדילים בין יהודים לפולנים. שר המשפטים השיב להם, כי אין די בשינוי בגדים; אלה המחזיקים בדת משה רואים עצמם כאומה נפרדת ושואפים לחזור אל ארץ אבותיהם. הם אינם רואים בפולין את מולדתם. על כן היהודים אינם יכולים עדיין להיחשב כאזרחים.

קבוצה אחרת של משכילים ונכבדים יהודים בוארשה שיגרה בחודש מרס פטיציה אל הסנאט הפולני ובה תביעה לחדול מן האפליה הנהוגה כלפי "פולנים בני הברית הישנה" היושבים בארץ זה מאות שנים. תשובת הסנאט היתה כי היהודים, באורח חייהם המזיק לשלום הציבור, הם הגורמים להגבלות המוטלות עליהם. דרושה רפורמה מקיפה בחיי היהודים, כתנאי מוקדם לשיווי זכויותיהם. ועדה מיוחדת מטעם הסנאט הוקמה לצורך זה כבר בסוף 1808.

מנגד יצאו משלחות אל הממשלה, מטעם הציבור האורתודוכסי, ובעיקר מקרב הציבור החסידי, בתחינה לוותר על הכוונה להעניק שיווי זכויות ליהודים ולחייב אותם בשרות צבאי. מנהיגי הציבור הדתי ראו באמנציפציה איום שלא היה כמותו על המשך הקיום היהודי וקראו לציבור היהודי לעשות הכל כדי למנוע את רוע הגזרה. עמדה זו של מנהיגי הרוב ביהדות פולין חיזקה את טיעוניהם של מתנגדי האמנציפציה ליהודים בחוגי הממשל.

מרס. הוכרז על מס בשר כשר, שהחליף את המסים המיוחדים שהונהגו בזמן המשטר הפרוסי. המס הקולקטיבי נקבע ל-2,400,000 זהובים לשנה, על יסוד חישוב צריכת הבשר הממוצעת למשפחה יהודית; אחר כך הועלה המס ל-3,300,000 זהובים. יהודי הממלכה היו חייבים בתשלום מסים על בסיס אישי, ככל האזרחים, ואילו תשלום המס היהודי המיוחד היה מוטל על הקהילה היהודית בכללותה. בתחום זה נשמרה האוטונומיה של הקהילה היהודית. יהודי ערי השדה האשימו את הנהגת הקהילה היהודית בוארשה בחלוקה לא צודקת של נטל המסים; וארשה משלמת רק מחצית מן המס המגיע ממנה. בשנים 1812-1811 הצליחו השלטונות לגבות מן הקהילות היהודיות רק חלק מן המס שנקבע בחוק.