דצמ 312014
 

ב-10 ביוני פרסמה ממשלת בוואריה חוק המעניק ליהודים היושבים בבוואריה מעמד אזרחי; אך מספר היהודים הזכאים להירשם כאזרחים הוגבל מראש. האזרחות תעבור בירושה רק לבן הבכור, כך שלא יגדל מספר האזרחים היהודיים בממלכה. יהודים אחרים יוכלו לזכות ברישום (matrikel) רק אם יתפנה מקום רישום בשל פטירה או הגירה. כמו כן ניתן לקנות זכות רישום חדשה תמורת סכום עתק של אלף גולדנים. יהודים שיהיו מוכנים לעסוק בחקלאות יוכלו לקבל זכות רישום מאת המלך. בד בבד אסר החוק על המשך פעולתם של בתי-הדין הרבניים. יתר על כן, רבנים יהיו חייבים בבחינה ממשלתית, בה יצטרכו להוכיח שליטה טובה בשפה הגרמנית והשכלה אקדמית כללית. בכך ניתן אישור מחודש לביטול האוטונומיה השיפוטית של הקהילות היהודיות בבוואריה, שעליו הוכרז כבר בשנת 1806. ראשי הקהילה היהודית בפירט הגישו מחאה על הוראות החוק החדש המונע התפתחות הקהילה היהודית וביקשו להשאיר את בתי-הדין הרבניים בפירט על כנם. בקשה זו נתמלאה.

בשנים 1814-1813, שנות "מלחמות השחרור" של המדינות הגרמניות משליטתו של נפוליאון, הסתמנה תופעה חדשה של התנדבות יהודים לצבאות הגרמניים. בפרוסיה נמנו כ-400 מתנדבים ובמדינות הקטנות האחרות התנדבו עוד כמספר הזה. עמליה בר, אמו של המלחין ג'יאקומו מאירבר, זכתה במדליית לואיזה (על שם המלכה הפרוסית) על פעילותה ההתנדבותית בבית-החולים הצבאי. כשמונים חיילים יהודיים בצבא הפרוסי זכו באותות הצטיינות. יהודים שזכו בדרגות קצונה במשך המלחמה, שוחררו מן השירות כתום המלחמה, בהתאם להוראה מלכותית ששללה אפשרות שיהודים יפקדו על חיילים נוצריים.