דצמ 312014
 

בקונגרס וינה נוסחו ראשי פרקים לחוקת פולין ונאמר שם בסעיף היהודי, כי "נשמרות כל הזכויות האזרחיות שהובטחו ליהודים עד כה, ויש להוסיף ולהקל על היהודים, כדי שיוכלו ליטול חלק גדול יותר בזכויות האזרחים".  הנסיך אדם צ'רטוריסקי עמד בראש הוועדה שדנה בסוגיית מעמדם האזרחי של היהודים והרוח החיה בתוכה. צ'רטוריסקי, בעל ההשקפות הליברליות, סבר אמנם שיש לפתוח תהליך שיביא לשילובם המלא של היהודים בחיי הממלכה; אך עם זאת טען, שהיהודים, כמות שהם, עדיין אינם כשירים לשיווי זכויות; הם צריכים לשנות את עיסוקיהם הכלכליים, לוותר על האוטונומיה הקהילתית שלהם, לשנות את דפוסי החינוך הנהוגים אצלם, לעבור לדפוסי חינוך אזרחיים ולטפח את ההשכלה בתוכם. הצעה ברוח זו הוגשה לממשלה בתחילת שנת 1816, אך נתקלה בהסתייגות עזה מצד הנסיך, גנרל יוזף זאיונצ'יק, שכיהן כמשנה למלך (קרי: הצאר של רוסיה, המוכר כמלך פולין, לאחר סיפוחה לרוסיה על פי החלטות קונגרס וינה): היהודים במצבם הנוכחי – טען זאניוצ'יק – אינם יכולים לתת למדינה, לא אזרחים טובים ולא אנשי צבא ראויים. יש לבלום את הסכנה הנשקפת מהם ולכפות עליהם תיקונים. קבוצה של שתדלנים מקרב פרנסי הקהילה היהודית בוארשה פעלה מאז 1814 למצוא מסילות אל הצאר אלכסנדר הראשון, ואף הצליחו, בשתי הזדמנויות, להתקבל אצל הצאר. בתזכירים שהוגשו לצאר, התמקדו בבקשות לבטל את החוקים המפלים את היהודים לרעה במגורים בערים ובכפרים ובמסים המיוחדים מוטלים עליהם, בעיקר מס הבשר הכשר, ובראש כולן הבקשה לבטל את החוק משנת 1812 הגוזר על היהודים להסתלק, עד שנת 1814, מן העיסוק במכירת משקאות, גזירה שתכרית פרנסתם של למעלה ממחצית יהודי פולין. הממשלה השעתה אמנם, לפי שעה, את ביצוע החוק האוסר על היהודים את העיסוק במכירת יי"ש. בוארשה נידונה השאלה היהודית בשתי וועדות שהוקמו – האחת לתיקון מצב האיכרים והשנייה לתיקון הערים. מן הוועדה לתקנת האיכרים יצאה בקשה רשמית אל דוד פרידלנדר בברלין, לחוות דעתו על התיקונים הנדרשים במצב יהודי פולין. פרידלנדר, בחיבור שהגיש לממשלת פולין ב-1816, "לתקנת היהודים בממלכת פולין", הסכים פרידלנדר כי יהודי פולין מפגרים בהתפתחותם בהשוואה ליהודי המערב. החינוך התלמודי, השפעת החסידות ושלטון הרבנים בקהילות – כל אלה חוסמים את דרכם של היהודים להשכלה ולהשתלבות בחברה האזרחית. יש להנהיג בפולין אמצעים דומים לאלה שננקטו בגרמניה – תיקון החינוך היהודי, הנהגת הלשון הפולנית. עם זאת הדגיש פרידלנדר כי אין לנקוט אמצעי אכיפה ויש לקנות את אמונם של היהודים על ידי הבטחת זכויות אזרח בתמורה לתיקונים שינהיגו היהודים. קבוצה של 26 בעלי-הון משכילים יהודים מוארשה הגישו עצומה לנסיך צ'רטוריסקי ובו בקשה להכיר בהם כמעמד נפרד של יהודים ש"יודעים להוקיר ערכה של תרבות, שסיגלו לעצמם מנהגי אירופה ומלבושיה, עוסקים במדע ובאמנות ומחנכים את ילדיהם במוסדות השכלה בפולין, גרמניה ופרוסיה", ואשר על כן הם זכאים לשוויון זכויות עם כלל האוכלוסיה. נציגי הקבוצה אף הצליחו להתקבל אצל הצאר אלכסנדר הראשון ב-1 בדצמבר ולשטוח בפניו את בקשתם.