דצמ 312014
 

במגעיהם עם השלטונות נעזרו השתדלנים היהודיים לא מעט בשירותיו הטובים (והמתוגמלים בתשלומי שוחד נדיבים) של הסנטור ניקולאי נובוסילצוב, החבר הרוסי בממשלה הזמנית של פולין. נובוסילצוב הגיש לממשלה הצעה מפורטת משלו לתיקון מצב היהודים. מול העיקרון של צ'רטוריסקי "תיקון קודם – זכויות אחר כך", העמיד נובוסילצוב ביסוד תכניתו עיקרון ליברלי יותר: תיקון וזכויות בעת ובעונה אחת. בתכניתו הציע נובוסילצוב ארגון מחדש של הקהילות היהודיות, על פי דפוס דומה לזה של הקונסיסטוריות בצרפת. על גבי הקהילות יקום מערך של הנהגות אזוריות, שבהרכבן ישתתפו רבנים, פרנסים חילוניים ונציגי הממשלה, ומעל כולן הנהגה ארצית, שתהיה אחראית למפקד האוכלוסין היהודיים, לניהול הכספים של הקהילות היהודיות, להקמת רשת החינוך המתוקנת וניהולה. לביצוע חובת הגיוס לצבא (על פי הכללים הנהוגים לגבי כלל האוכלוסיה). צעירים יהודים לא יוכלו לקבל רישיון נישואין או רישיון עיסוק מקצועי ללא תעודת גמר של רשת החינוך החדשה. יבוטלו לאלתר כל המסים המיוחדים המוטלים על היהודים, ההגבלות על מגורים ועל עיסוקיהם. לא ייאכף החוק משנת 1812 האוסר על עיסוק במכירת משקאות בכפרים; רק הרוכלות בכפרים וההלוואה בריבית לאיכרים ייאסרו על היהודים.