דצמ 312014
 

תכניתו של נובוסילצוב נידונה בממשלה הפולנית ונדחתה על דעת רוב מכריע של השרים, ובראשם צ'רטוריסקי וזאיונצ'יק. הטענות העיקריות כנגד התכנית היו אלה: א. התכנית משאירה בידי היהודים חופש פעולה עצמית, בעוד שאין לסמוך על היהודים שיתקנו את עצמם; ב. התכנית מעודדת התבדלות לאומית של היהודים, באמצעות ארגון-העל של הקהילות; ג. שיווי זכויות מלא ליהודים סותר את החוקה הפולנית המעניקה עדיפות לקתולים. הסיכום היה שהיהודים עדיין אינם בשלים לתיקונים יסודיים.

דעתו של הצאר לא היתה נוחה מסיכומי מועצת המלוכה הפולנית והוא דרש דיון חוזר בתכנית נובוסילצוב. הוקמה ועדה חדשה בראשות שר הדתות וההשכלה, סטניסלב פוטוצקי, וזו חזרה ודחתה את המלצות נובוסילצוב ועיבדה תכנית חלופית לתקנת היהודים. בעיקרה ביקשה תכנית זו להטיל הגבלות נוספות על התושבים היהודים בממלכה, כדי למנוע את הפיכתה של פולין ל"מקום מושבן של שתי אומות נפרדות". יש לבצע את החוק האוסר על מכירת משקאות, יש להוציא את היהודים מן הכפרים, יש למנוע חופש מגורים בערים ולהקצות רבעים מיוחדים לישיבת היהודים.