דצמ 312014
 

חוג משכילים יהודים בוארשה, המטיפים להתבוללות בתרבות הפולנית ואשר כינו עצמם "בני הברית הישנה", פרסמו חוברת "בקשה או התנצלות של בני הברית הישנה" ובה קריאה לשלטונות לבטל את משטר הקהילות. לאחר סדרה של תקנות שבאו לצמצם את סמכויות הקהילות, באה ב-20 בדצמבר 1821 פקודת הצאר המבטלת את ועדי הקהילות ומחליפה אותם בוועדי בתי-הכנסת. תוך זמן קצר וללא תגובות-נגד חריפות, נהרסה הקהילה הישנה, אף שמבחינה מעשית לא השתנה מבנה הכוח הפנימי בקהילה. הפרנסים, הרבנים ואנשי חברה-קדישא המשיכו לנהל את ענייני הקהילה, כיוון שהמשיכו להחזיק בידיהם את כל הסמכויות הנוגעות לקיום אורח החיים היהודי של הקהילה, ויתר על כן, המשיכו להחזיק בידם את סמכות הגבייה של המסים העקיפים המוטלים על הקהילה. משרד הדתות הורה על ביטול מוסד החברה-קדישא ב-1822; אך מוסד זה המשיך בפעולתו ולא הושפע כלל מן האיסור הממשלתי על קיומו. אמנם תודות להגברת הפיקוח של השלטונות על ענייני הקהילה, צומצמה במידה ניכרת השחיתות שאפיינה את משטר הקהילות הישן הנתון בידיה של אוליגרכיה של עשירי הקהילה ויחסניה.