דצמ 312014
 

ספטמבר. בעיתונות התפרסם קול קורא מטעמו של מרדכי עמנואל נח (1851-1785), עיתונאי, מחזאי ופוליטיקאי, ששימש כקונסול ארצות-הברית בטוניס (1813) ואחר כך מפקח על הנמל בניו-יורק. מרדכי נוח קרא ליהודי העולם להתקבץ ולהתיישב באי גראנד איילנד, ליד העיר בופאלו (בקרבת הניאגרה), אותו רכש כדי שישמש בסיס למדינה יהודית בחסות הקונסטיטוציה והחוקים של ארצות-הברית. מרדכי נח נקט לשון מנהיגותית: "הנני מצווה בזאת על כל רבנינו, החסידים והזקנים, הפרנסים והגבאים, ראשי הישיבות ואנשי המעלה, שבכל מקום יפיצו את קול קריאתי זה." ללא שהיות רבות ארגן בבופאלו ב-15 בספטמבר, את טקס הנחת אבן-הפינה לעיר המקלט אררט. על האבן נחרטו המלים העבריות: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", ואחריהם המלים באנגלית: "אררט, עיר מקלט ליהודים, נוסדה על ידי מרדכי מנואל נח בחודש תשרי, 5586, ספטמבר 1825, בשנת החמישים לחירות אמריקה". הטקס נערך ברוב עם ועדה; הקהל רובו ככולו היה נוצרי, ובהשתתפות פקידי הממשל המקומי, תהלוכה ותזמורות. בזה תם העניין כולו. אררט לא קמה והיהודים בעולם ובאמריקה לא גילו בה כל עניין.

בשנים הבאות לא חדל מרדכי עמנואל נח מלתת ביטוי לחזיונותיו אודות גאולת ישראל הקרובה. מחשבתו התמקדה יותר ויותר בסיכויי תחיית עם ישראל בארץ-ישראל. התמורות המדיניות במזרח התיכון ובבלקנים, התחרות המתפתחת בין המעצמות  – כל אלה חיזקו את דעתו כי מתקרבת שעת כושר לאומית לעם ישראל וכי העולם הנוצרי, מטעמיו הדתיים, והמעצמות האירופיות, מטעמי מדיניות הכוח שלהן, יהיו מעוניינים בשיבת ישראל לארצו ויסייעו בהגשמתה, אם על דרך הכיבוש ואם על דרך רכישת אדמות וקניית חזקה על הארץ. יתר על כן, הוא הביע סברה – מפתיעה בחדותה – כי חידוש החיים הלאומיים בארץ-ישראל יסייע להמשך הקיום היהודי בתפוצה כמו אמריקה. אף שתמיד עורר עניין רב בדעותיו ובהרצאותיו, מעטים התייחסו ברצינות לתכניות שהגה. ניתן לראות בו  מבשר מוקדם של הציונות.