דצמ 312014
 

בתזכיר שהגיש הוועד לשר הדתות וההשכלה נאמר כי התלמוד הוא המקור העיקרי להשחתתם של היהודים. יש לבטל את השפעת התלמוד על צביון חייהם של היהודים, וזאת על ידי הוצאת התלמוד ממערכת החינוך של ילדי היהודים. חינוך זה יש להשתית על התנ"ך. יש להטיל צנזורה חמורה על הדפסת ספרות תלמודית ולאסור יבוא שלה מחוץ לארץ.

ביזמת "ועד בני הברית הישנה" הוקם בית-מדרש לרבנים בוארשה, שתפקידו להכשיר רבנים, מורים, פקידי ציבור ברוח ההשכלה ומדיניות ההשתלבות בתרבות הפולנית. תכנית הלימודים כללי לימודי דת ולימודי חול – לשון עברית, לשון פולנית, היסטוריה כללית ופולנית, גיאוגרפיה, מתמטיקה, מדעי הטבע. כמנהל בפועל שימש אנטון אייזנבוים, שנמנה על המשכילים הנוטים להתבוללות. בית-המדרש הוחרם כמובן על ידי החוגים החרדים וגם לא זכה באמונם של המשכילים המתונים. לא יצאו ממנו רבנים; אך הוא שימש מוסד השכלה חשוב ותרם לחיזוק כוחם של המשכילים בוארשה ובפולין. מורים שהוכשרו בבית-המדרש שימשו בבתי-הספר לנערים יהודים שקמו בוארשה (שלושה במספר); אך הממשלה לא היתה מוכנה להשקיע כספים בהקמת בתי-ספר חדשים ולאמתו של דבר מצב מערכת החינוך גם בקרב האוכלוסייה הפולנית, הכפרית ברובה, היה עגום. בפולין של 3.000,000 מיליון תושבים (1820) היו 1,222 בתי ספר ובהם 37,627 תלמידים בלבד. המכשולים לפיתוחה של מערכת חינוך מודרנית בחברה היהודית הענייה והשמרנית היו גדולים אף יותר. ההשכלה הרחיבה את מעגלה אך בקרב החוגים האמידים, בוארשה ובכמה מערי השדה.

 

ערכים אישיים
  1. הרוח החיה מאחורי ההתקפה על התלמוד היה הכומר לואיג'י קיאריני (1832-1789) - מרצה באוניברסיטת וארשה להיסטוריה של הכנסייה הקתולית, שנחשב גם מומחה ללשונות המזרח ולמקורות היהדות ושימש כחבר-יועץ של הוועד, מטעם משרד הדתות. ב-1819, בוויכוח סביב הבעיה היהודית, יזם קיאריני פרסום חוברת בעילום שם, "על היהודים, כלומר על היהדות", שבה תקף את התלמוד. קיאריני העביר בוועד הצעת יזמה חדשה - תרגום התלמוד הבבלי לצרפתית. יזמה זו זכתה לתמיכת הצאר ניקולאי. קיאריני החרוץ הוציא בפריס ב-1829 מעין מבוא לתרגום התלמוד – ספר בשני כרכים, "תיאוריה של היהדות", שבו התיימר לחזור על מבצעו של אייזנמנגר משנת 1700 ואותו הקדיש לצאר ניקולאי. משנודע על כוונתו של קיאריני לתרגם את ספרו לפולנית הפעילו מנהיגי יהודי וארשה לחץ כבד לאסור על הפצת הספר הזה בפולין, העלול להגביר את השנאה ליהודים. הממשלה הפולנית השהתה את החלטתה עד שפרץ המרד הפולני. קיאריני עצמו הספיק להוציא שני כרכים של התרגום הצרפתי לתלמוד, קודם שנפטר ב-1832.