דצמ 312014
 

הקהילה היהודית בווינה לא הוכרה באופן רשמי, אף שמכל בחינה פנימית התנהלה כקהילה לכל דבר. פרנסי הקהילה, שתמכו ברפורמה מתונה, הפנו בקשה אל הממשלה לאשר הקמת בית-כנסת חדש על פי דוגמת ההיכל בהמבורג. בקשה זו נדחתה, אך העותרים מצאו דרך לעקוף את איסור הממשלה. בסיועו של פקיד בכיר ששוחד, גרמו להתמוטטות תקרת בית-הכנסת הישן, ובמקומו בנו את בית-הכנסת החדש והמפואר – "בית-הכנסת הממלכתי" (Stadttempel ). היה זה בית-הכנסת הרשמי הראשון שהוקם בווינה מאז 1671. הרב והדרשן הרפורמי הצעיר, יצחק נח מנהיימר (1865-1793), נקרא מדנמרק לשמש כרב בית-הכנסת ולצדו שימש החזן סולומון זולצר (Sulzer 1890-1804), שקנה לו שם בלחנים הרבים שחיבר לתפילות הנהוגות בבית-הכנסת, והוא נחשב חלוץ החזנות המודרנית. התיקונים שהונהגו בבית-כנסת זה היו מתונים ועל כן לא נתקלו בהתנגדות עזה של האורתודוכסים. שפת התפילה נשארה עברית; אך הדרשות נישאו בגרמנית.