דצמ 312014
 

הפרלמנט הבריטי דן בנוסח שבועה חדש, שנועד לאפשר ללא-אנגליקנים (קתולים) השתתפות בחיים הפוליטיים ובמשרות הציבוריות, ואז עלתה גם הסוגיה היהודית. "ועד שליחי הקהילות" (Board of Deputies ), ארגון הגג של הקהילות היהודיות באנגליה, שיגר עצומה לבית הנבחרים ולבית הלורדים להחיל שיווי זכויות גם על היהודים. בקהילה היהודית עצמה נחלקו הדעות ביחס להקף הזכויות שיש לתבוע למען היהודים והאם לכלול בהן גם את זכות הבחירה לפרלמנט.

אפריל מאי 1830. וויכוח ער בפרלמנט על הצעת חוק שיזמו צירים ליברלים להעניק ליהודים ילידי אנגליה זכויות אזרח מלאות. הצעה זו נתקלה בהתנגדות חריפה של השמרנים ושל חצר המלוכה והממשלה. הממשלה נקטה עמדה נייטרלית ובקריאה ראשונה זכתה ברוב קולות (113 כנגד 97). בין התומכים בשיווי הזכויות ליהודים היו המשורר וההיסטוריון תומס מקוליי         (Thomas Babington Macaulay,  1800-1859 ), המתקן החברתי הנודע רוברט אואן ( Robert Owen, 1771-1858). בקריאה שנייה הובסה ההצעה ברוב של 228 כנגד 165, לאחר שמנהיג בית הנבחרים, רוברט פיל (Peel), הצטרף לגוש המתנגדים. הנימוק העיקרי של המתנגדים היה שהיהודים מייצגים תפיסה ואמונה שאינה עולה בקנה אחד עם הקונסטיטוציה האנגלית שיסודותיה נוצריים.