דצמ 312014
 

הקהילות היהודיות בפיורדה, וירצבורג ואנסבך הפנו עצומה אל הלאנדטאג (הפרלמנט) של בוואריה במחאה על שלילת זכויות האזרח ואף זכויות האדם של יהודי בוואריה: "כל אדם באשר הוא אדם זכאי למולדת משלו, לפיתוח כוחותיו הרוחניים והחומריים, לרכוש, למגורים, לחיי משפחה. – – – אך כאן אין לבנינו לא מולדת, לא קניין, לא מלאכה; נגזר עליהם שלא להתחתן לעולם, לא ליהנות מזכויות אישיות ומשפחתיות, להתנוון בחומר וברוח".

ועדה מיוחדת של הלאנדטאג הבווארי דנה בקובלנות היהודים. בנובמבר קיים הלאנדטאג דיון ער בהצעת ההחלטה שהגישה הוועדה, לבקש מן המלך לבדוק מחדש את החקיקה הנוגעת ליהודים. הלאנדטאג קיבל עליו להכין חוק חדש להשוואת זכויותיהם של היהודים. ריסר הגיב בהתלהבות על החלטת הלאנדטאג הבווארי והכריז כי נפתח פרק השוויון בתולדות יהודי גרמניה.

ממשלת בוואריה, בהיענות לבקשת הלאנדטאג, הקימה ועדת חקירה לעניין החקיקה היהודית. ועדה זו ישבה על המדוכה למעלה משלוש שנים ועסקה בעיקר בבירור מהות הדת היהודית ומשטר הקהילות היהודיות. בסופו של דבר הגיעה הוועדה למסקנה, כי נוכח חילוקי הדעות בקרב היהודים עצמם והפילוג בין החרדים לבין הרפורמים, מן הראוי קודם לברר אם ניתן להגיע לכלל הסכמה בין היהודים על מתכונת יהודית אחידה. פנייה נשלחה בנובמבר 1835 לקהילות היהודיות לקיים אספות במחוזות השונים כדי לגבש דפוס אחיד לדת ישראל.   

גם בבאדן, בעלת החוקה הליברלית, שבה התגוררו כעשרים אלף יהודים, לא חלה התקדמות בחקיקה היהודית, כיוון שגם מקרב החוגים הליברלים בדעת הקהל עלתה הדרישה לתיקונים משמעותיים בדת היהודית, כתנאי להשתלבות היהודים בחברה הגרמנית. המועצה העליונה של הקהילות היהודיות בבאדן דחתה את הקריאה שהופנתה אליה ליזום אספה יהודית שתדון בשינויים שיש להכניס בדת היהודית. אין לערב את שאלת הדת, שהיא עניינו הפרטי של כל אדם, עם שאלת הזכויות האזרחיות, שהן הזכויות המגיעות לכל אדם. בלאנדטאג של באדן בלטה לעין העובדה שדווקא דוברי הליברלים הם שהתנגדו באופן נחרץ למתן אמנציפציה מלאה ליהודים, כל עוד אלה אינם מוכנים להתאים את דתם לחיים האזרחיים.