דצמ 312014
 

התחדש הוויכוח הציבורי והפרלמנטרי בשאלת שיווי זכויות היהודים. נראה היה שקולות המצדדים בשיווי זכויות ליהודים גובר על קולות המתנגדים. בלונדון בוטלו ההגבלות הקיימות על מסחר יהודי במרכז העיר (1831). דווקא חוגי הסוחרים בלונדון ובאדינבורג הביעו תמיכה ברורה בחקיקה הפרו-יהודית. בפרלמנט הבריטי עברה הצעת שיווי הזכויות ליהודים בשלוש קריאות וברוב גדול (מאי-יוני 1833); אךהיא הוכשלה בבית הלורדים, שבו גדולה היתה השפעתו של הדוכס ולינגטון (גיבור המלחמה נגד נפוליאון), שהתנגד לחקיקה הליברלית מדי.

המשפטן פרנסיס גולדסמיד, מן הדמויות הבולטות במאבק היהודי לשיווי זכויות, התקבל למועצת עורכי-הדין בלונדון, לאחר שזו התירה לו להישבע על פי אמונתו.

הפרלמנט ביטל את חובת השבועה לבוחרים ובכך נפתחה הדרך להשתתפות היהודים בבחירות לפרלמנט.