דצמ 312014
 

ביום ה"עשורא" – יום מותו של חוסיין בן עלי, שאותו מציינים השיעים בטקסים נלהבים ובהתרגשות המונית עצומה – פנתה אשה יהודיה אל רופא-אליל פרסי שירפא אותה מן הצרעת שדבקה בידה. זה הציע לה לטבול את ידה בדם של כלב. האשה ביקשה מנער פרסי שיהרוג עבורה כלב. לאחר מעשה פרץ ביניהם ריב על גובה שכרו. הנער רץ ברחובות העיר וזעק כי היהודים טבחו כלב וקראו לו "חוסיין" כדי לבזות את קודשי השיעים. המונים משולהבים הסתערו על שכונת היהודים. 32 יהודים נרצחו במהומות והקהילה היהודית בשלמותה אולצה להתאסלם כדי לפדות את חיי בניה. במשך עשרות שנים קיימו אנוסי משהד את דתם היהודית במחתרת. רבים מהם נמלטו במשך הזמן לאפגניסטאן וחזרו שם ליהדותם. עד יהודי כתב על פרשת משהד: "עתה אין לנו שום תקווה אלא ראשית כל חסדי הקב"ה. שנית, מלך המשיח. שלישית, יבוא האנגלי…"

הדי פרשת משהד התגלגלו עד אירופה ועוררו את התעניינות הקהילות היהודיות המערביות בגורל יהודי איראן. משה מונטיפיורי החל את פעילותו השתדלנית הבינלאומית בהשתדלות להטבת מצבם של יהודי איראן ויהודי סוריה (עלילת דמשק).