דצמ 312014
 

באיזמיר יצא לאור העיתון היהודי הראשון, "לה בואנה איספראנסה" ("התקווה הטובה"), בשפת לאדינו. העורך היה רפאל עוזיאל, ממשכילי איזמיר, שאפשר לראות בו חלוץ העיתונות היהודית בלאדינו בארצות המזרח. ב-1846 יסד עיתון שני, "פואירטאס דל אוריינטה" ("שערי המזרח"). בגיליון הראשון כתב עוזיאל: "העיתון יביא לחידוש דברים טובים רבים בעירנו, דברים טובים ומועילים לאומה הישראלית ויפתח את שערי האור ויאיר את אחינו היושבים בתורכיה". עיתונים יהודיים נוספים הופיעו תוך זמן גם בקושטא ובסלוניקי. הופעת העיתונים היתה אחד הסימנים המובהקים לניצני תהליך המודרניזציה בקרב הקהילות היהודיות במרחב העותמני, בייחוד בקהילות הגדולות – איזמיר, סלוניקי, קושטא וחלב. חדירת המעצמות, גידול מעורבותן בענייני האימפריה – אלה היו הגורמים העיקריים מאחורי התמורות המדיניות, הכלכליות והתרבותיות באימפריה. השכבות העשירות, אם בחברה המוסלמית ואם בחברה הנוצרית ובחברה היהודית, הן שקלטו ראשונות את זרעי ההשכלה. למיעוטים הנוצריים נודעה עדיפות בקשרים עם מעצמות אירופה. הגירה גדולה של ארמנים ויוונים לערים הגדולות החריפה את התחרות הכלכלית בינם לבין היהודים. הנוצרים הצליחו לדחוק את רגלי היהודים מענפי מפתח מסורתיים –במסחר ובבנקאות. משפחות יהודיות רבות ירדו ממעמדן והסתמן תהליך של פרולטריזציה של מעמד הביניים היהודי. מצבם של ה"פראנקוס", היהודים שמוצאם היה מארצות אירופה (איטליה), שפר יותר. הם נהנו מקשרים טובים יותר עם הגורמים הכלכליים באירופה ושימשו כסוכני המודרניזציה הבולטים בחברה היהודית. בניהם למדו בבתי-הספר האיטלקיים הראשונים שנוסדו בערי תורכיה.

מצבן הכלכלי של השכבות העממיות הורע במחצית הראשונה של המאה ה-19, על רקע התהפוכות הפוליטיות והכלכליות באימפריה העותמנית. תעשיית האריגים בסלוניקי, שבה עבדו פועלים יהודיים רבים, ספגה מכה אנושה, עם פירוק חיל היניצ'רים בשנת 1826, כיוון שצבא זה היה הצרכן העיקרי של תעשייה האריגים המקומית. רבים מן היהודים שנפלטו מתעשיית האריג עברו לעבודות הנמל והדיג, ששכרן היה מועט.