דצמ 312014
 

עצומה, שעליה היו חתומים ראשי שמונים וארבע קהילות יהודיות ברחבי פרוסיה, הוגשה למלך פרוסיה, פרידריך וילהלם הרביעי, בבקשה לא לבטל את חובת השרות בצבא משנת 1812. היזמה לעצומה זו באה על רקע ידיעות על כוונות הממשלה לבטל את חובת השרות בצבא כצעד ראשון לביטול מעמדם האזרחי של היהודים. הקו החדש כלפי היהודים יצא ממלך פרוסיה, שביקש ליצור הפרדה בין היהודים לבין המדינה הגרמנית, הנוצרית במהותה. לצורך זה היה המלך מוכן להשיב ליהודים את האוטונומיה הקהילתית שלהם. יש להכיר ביהודים כבחטיבה לאומית-דתית נפרדת, שאיננה יכולה ואיננה צריכה להיבלע באומה הגרמנית הנוצרית, טענו החוגים המקורבים למלך.

גבריאל ריסר, בחיבור שפרסם בנובמבר 1842, "חששות ותקוות ביחס לעתיד יהודי פרוסיה", הצביע על הפרדוקס הנשקף ממדיניותה החדשה של הממשלה: זו מנסה לטפח לאומיות יהודית, שלטענת ריסר כבר חדלה להתקיים מזמן. השאלה היהודית היא שאלה דתית בלבד, חזר וטען. מכל מקום, ברי היה שהתכנית החדשה מכוונת לסכל את הדרישה הגוברת למתן אמנציפציה ליהודים.