דצמ 312014
 

בעיר סלמאס (שאהפור) הופצה שמועה כי היהודים רצחו ילד כדי לשתות את דמו. בנו של השאח, ששימש כמושל המחוז, בתגובה הוציא להורג את נשיא הקהילה וחמישה מחכמיה. רק בהתערבות יהודי מומר, בשם יקותיאל, הסכים המושל להמיר גזר-דין מוות על כל יהודי העיר בקנס כספי עצום.

באפגניסטאן הסונית לא סבלו היהודים רדיפות והיא הפכה ארץ מקלט ליהודים, פליטי הרדיפות באיראן, בעיקר יהודים ממשהד. מספריהם נאמדו בכמה אלפים שהתרכזו בכמה ערים: הראת, בלך וכבול. הם התגוררו בשכונות מעורבות עם המוסלמים; אך בתי-הכנסת והמקוואות היו מרוכזים ברחוב אחד, שבו התגוררו רק יהודים. חלק גדול מיהודי אפגניסטאן היו יוצאי פרס ודיברו פרסית ולא בלשון המקום.

מצב דומה שרר בבוכארה, שרוב יהודיה היו פליטי הרדיפות באיראן. גם פה יכלו היהודים לחסות תחת הגנת השליטים המקומיים. מספריהם נאמדו בשנות ה-40' בכ-10,000 נפש. רובם התגוררו בשתי קהילות – בוכרה ושהר-סבז. אך במשך המאה ה-19, עם התפתחות המסחר, ניכרה נדידת יהודים, שהקימו קהילות חדשות: סמרקנד, טשקנט, קוקנד, כודג'נד, אנדיג'אן, כתה-קורג'אן. כאן התגוררו היהודים בשכונות מיוחדות.