דצמ 312014
 

בפקודת הצאר הוחל תשלום המס על לבוש יהודי, כפי שהונהג ברוסיה, גם על הציבור היהודי בפולין, החל ב-1 ביולי 1846. בהנמקת הצו נאמר: "כיוון שהלבוש המיוחד שעם בני הברית הישנה במלכות זו אינו חדל ללבשו, והוא אינו מצווה כלל על פי עיקרי דתם, מבדיל ביניהם ובין שאר תושבי הארץ באופן בלתי-ראוי ומהווה אחת הסיבות הראשיות לבלימת ההתקדמות בציביליזציה של העם הזה". האיסור כלל גם גידול זקן ופיאות; בעוד שעל נשים נשואות נאסר גילוח שערן. משנודע כי ברוסיה אין מקפידים על הזקן, התירו אותו גם בפולין.

במשך השנים התברר כי המטרה המוצהרת של השלטונות להביא לביטול הסממנים החיצוניים המבדילים בין היהודים לבין סביבתם לא זו בלבד שלא צלחה; היא נסתיימה בתוצאה גרוטסקית. השלטונות הצליחו לכפות שינוי בלבוש היהודי; אך היהודים סיגלו לעצמם לבוש רוסי במתכונת מסוימת מאד, שהפכה ללבוש המזוהה עם היהודים ומבדיל בינם לבין שאר האוכלוסיה, ממש כמו הלבוש הישן. הלבוש המאפיין את החוגים החרדיים ביהדות של זמננו הוא ירושה של המדיניות הרוסית לבילולם של היהודים בימי הצאר ניקולאי הראשון.