ינו 042015
 

המתיחות הבין-גזעית ובין-תרבותית, שאפיינה את אוסטרו-הונגריה מרובת הלאומים והגיעה לשיאה בתקופה זו של התעוררות לאומית עזה, שטלטלה את עמי מרכז ומזרח-אירופה, השפיעה במיוחד על מצבם של היהודים. מכל צד – הגרמנים, ההונגרים, הפולנים, הצ'כים – נתבעו היהודים  לגלות נאמנות והזדהות עם התרבות המקומית, בין אם זו תרבות הרוב ובין אם זו תרבות המיעוט הנאבק בתרבות הרוב.

באוסטריה נאמד מספר היהודים בכמיליון ויותר; בהונגריה נאמד מספר היהודים בכ- 640,000 נפש. בווינה, המטרופולין, הגיע מספר היהודים ב-1880 לכ-73,000 נפש. כאן בלטה במיוחד הפעילות היהודית המצליחה במסחר ובמקצועות החופשיים וסיפקה כר נרחב לתסיסה האנטישמית. בגליציה, בוהמיה ומורביה – האזורים הסלביים של הקיסרות – דפוסי החיים היהודיים הישנים לא השתנו הרבה. המתח המעמדי הישן בין היהודים לבין האוכלוסיה המקומית, הכפרית ברובה, נותר בעינו. התווספו אליו המתחים הלאומיים החדשים, על רקע המאבק על הזהות והעליונות התרבותית בין פולנים, גרמנים ורותינים. רוב היהודים בגליציה מצאו לנכון לזהות עצמם עם התרבות הפולנית. זהות זו נקבעה על פי השפה המוצהרת במפקד התושבים.