ינו 012015
 

צעירים יהודים נטלו חלק באירועי המהפכה בוינה. עם יציאתו של הקיסר פרדיננד מווינה, מונה הרופא היהודי אדולף פישהוף, שהתבלט כדובר העיקרי של המהפכנים בבירה, כראש "ועד הביטחון הכללי" ששלט בעיר. בהלוויה המשותפת שנערכה לחללים הנוצרים והיהודים במהפכה, קרא הרב יצחק נוח מאנהיימר (1865-1793), רבה של הקהילה היהודית הרפורמית בווינה, להבליע את התביעה היהודית לשוויון זכויות בדרישה הכללית לזכויות אזרח.

לרייכסטאג המכונן האוסטרי הוגשה בספטמבר הצעת חוקה ובה סעיף הקובע שוויון זכויות אזרחי ומדיני מלא ליהודים. בתחילת אוקטובר קיבל הרייכסטאג החלטה המבטלת את כל המסים המיוחדים המוטלים על היהודים (מס הסובלנות, מכס הבשר ומכס הנרות).

האספה הלאומית האוסטרית פוזרה, עם דיכוי המהפכה, קודם שסיימה לדון בשאלת היהודים. שני המנהיגים היהודיים, פישהוף וגולדמארק, נאסרו והועמדו לדין. פישהוף נידון לשלילת הזכויות האזרחיות. גולדמארק נידון למוות, אך ברח והפליג לאמריקה.

האספה הלאומית ההונגרית, שהתכנסה בפרסבורג, חזרה בה מהחלטתה להעניק שוויון זכויות ליהודים, תחת לחץ המהומות האנטי-יהודיות שפרצו בעיר ונמשכו שלושה ימים. המהומות התפשטו גם לערים אחרות ברחבי הונגריה. הממשלה המהפכנית הורתה לפרק את נשקם של היהודים המשרתים בחיל המשמר הלאומי ההונגרי.

האוסטרים פתחו במלחמה כדי למנוע את פרישת הונגריה. היהודים נקראו שוב לשרת בצבא המהפכני. כאשר דוכא המרד, הוטלו קנסות כבדים על יהודי פשט הבירה, על תמיכתם במרד ההונגרי. בהשראת ההשתתפות היהודית במאבק ההונגרי קיבלה האספה הלאומית, שגלתה מפשט לסגדין, ב-25 ביולי 1849, החלטה האומרת: "כל בן דת משה, שנולד על אדמת הונגריה או שנשתקע בארץ על פי דין, נהנה מכל אותן הזכויות המדיניות והאזרחיות שנהנים מהן בני הדתות האחרות".

אך בתוך שבועיים הובס הצבא ההונגרי והונגריה שבה וסופחה אל הקיסרות האוסטרית.

בעוד היהודים בהונגריה נטו ברובם להזדהות עם הלאומיות ההונגרית, בצ'כיה, בפולין ובחבלים הסלביים של האימפריה נטו  היהודים להזדהות עם התרבות הגרמנית. על רקע זה פרצו פרעות ביהודים בצ'כיה ובפולין.

בגליציה תמכו חוגי המשכילים היהודיים בתנועה הלאומית הפולנית ואליהם הצטרפו גם כמה מן הרבנים האורתודוכסיים. הרב דב מייזלס שימש כנציג העיר קרקוב ברייכסטאג המכונן האוסטרי ונמנה שם על קבוצת האופוזיציה הפולנית הרדיקלית. כשנשאל הרב האורתודוכסי כיצד הוא, היהודי האדוק, מתחבר אל השמאל ולא אל הימין ברייכסטאג, השיב: "יודען האבען קיינע רעכטע" – היהודים אין להם זכויות (וגם "ימניים"… המילה "רעכטע" משמעה גם "זכויות" וגם "ימניים").