ינו 012015
 

יצא לאור חיבורו הגדול של אברהם גייגר (1874-1810), הרוח החיה בתנועת הריפורמה בגרמניה, "גוף המקרא ותרגומיו" (Urschrift und Uebersetzungen der Bibel), המטפל בחתימת המקרא והתורה שבכתב בימי בית שני על רקע הניגוד בין פרושים וצדוקים, והמעבר ליצירת התורה שבעל-פה. גייגר, בהרצאותיו ובחיבוריו, נתן מהלכים לרעיון "התעודה" של ישראל: שליחותו של העם היהודי היא להפיץ את רעיון אחדות האל ומוסר הנביאים בקרב עמי האנושות. לצורך זה היה על העם היהודי לוותר על מסגרתו הלאומית – הטריטוריאלית והמדינית – ולהתפזר בין הגויים.