ינו 012015
 

הוקם בניו-יורק הארגון היהודי הכלל-ארצי הראשון בשם "מועצת הנציגים של בני-ישראל באמריקה"  (Board of Delegates of American Israelites ) כדוגמת "ועד שליחי הקהילות" באנגליה, שמטרתו לפעול לטובת יהודים בארצות המצוקה. היזמה להקמת ארגון זה התעוררה על רקע פרשת חטיפת הילד מורטרה באיטליה (1858); אך גם פרשת הסכם הסחר שחתמה ארצות-הברית עם שווייץ ב-1854 ובו סעיף המפלה יהודים נתנה דחיפה להופעת הארגון. ועם זאת, יוזמי הארגון, ובראשם הרב אייזאק ליסר (Isaac Leeser, 1806-1868) והרב סמואל מאייר אייזאקס ( Samuel Meyer Isaacs, 1804-1878), חשבו ליצור באמצעות ארגון זה מסגרת שתלכד את הקהילות היהודיות ברחבי ארצות-הברית ואולי אף תרסן את תנועת הרפורמה המגבירה חיילים ברחבי הארץ.

הרב ליסר, יליד גרמניה, היגר לארצות-הברית ב-1824 ופעל רוב ימיו במסגרת הקהילה הספרדית באמריקה. הוא היה הראשון שהנהיג מתן דרשה באנגלית בבית-הכנסת; אף כי התנגד למגמות הרדיקליות מדי בעיניו של תנועת הרפורמה. ב-1843 יסד את הירחון "המערב" ( The Occident), שנחשב כתב-העת היהודי המצליח הראשון בארצות-הברית; ליסר שימש כעורכו עד מותו. בשל פעולותיו החלוציות הרבות בחיזוק התרבות היהודית באמריקה, הוא נחשב כאחד המעצבים הבולטים של היהדות האמריקנית. הוא פרסם ב-1845 את תרגומו לתנ"ך, שנחשב התרגום האמריקני הראשון של התנ"ך. ב-1849 יסד את בית-הספר התיכון היהודי הראשון בארצות-הברית, וב-1867 יסד את בית-הספר להכשרת רבנים הראשון בארצות-הברית.