ינו 012015
 

במרד הפולני היתה התמיכה היהודית נתונה ברוב המקרים לפטריוטים הפולנים; רק יהודי ליטא בלטו בהתנגדותם למרד. כתוצאה מכך פסח עליהם זעמם של הרוסים לאחר דיכוי המרד. לעומת זאת באה תקופת פיוס ביחסי פולנים ויהודים בכל רחבי הממלכה.

"חברת מפיצי השכלה בין היהודים" נוסדה בפטרבורג על ידי החוג המצומצם של סוחרים עשירים ושל בעלי השכלה גבוהה, שהורשו להתיישב בעיר הבירה בעקבות החקיקה משנת 1859 ו-1861. בראש החוג עמדו אישים כברון גינצבורג והברון ליאון רוזנטל, וכן המומרים פרופסור דניאל חבולסון ורופא המלך י. ברטנסון. מטרת האגודה החדשה היתה לפעול לביטול התבדלות היהודים, כדי לקדם את מתן שוויון הזכויות ליהודים ו"להפיץ כתב ולשון רוסיה וידיעות מועילות בין היהודים".

יהודה ליב גורדון (1892-1830), מורה בבית-ספר יהודי ממשלתי בליטא, פרסם את שירו "הקיצה עמי", ובו קריאה נלהבת ליהודים להצטרף אל מחנה ההשכלה ולהשתלב בחיי החברה והמדינה הרוסית. "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", כתב יל"ג בשירו וזה הפך למוטו של תנועת ההשכלה היהודית במזרח-אירופה. יל"ג קנה לו עד מהרה מעמד כגדול המשוררים העברים של זמנו. בשנות השבעים התגורר בסנט-פטרבורג ושימש שם כמזכיר "חברת מפיצי השכלה". את מיטב שירתו הקדיש להתקפה עזה על האורתודוכסיה ועל שלטון הדת בחיי היהודים. אך בסוף שנות השבעים נתן גם ביטוי לפסימיות שלו נוכח נטיית הדור הצעיר בקרב המשכילים היהודים לפנות עורף לכל סממן של תרבות יהודית. "למי אני עמל?" קרא אז המשורר בנהמת לבו.