ינו 012015
 

לחוקת 1867 נוספו גם "חוקי הדת" החדשים, שביטלו את הקונקורדאט עם הוותיקן. מוסדות החינוך ומוסד הנישואין הופרדו מן הדת. כתוצאה מכך, בתי-הספר נפתחו לכניסת תלמידים ומורים יהודים. כל ההגבלות הפורמליות על חופש התנועה והעיסוק של היהודים בוטלו, אך בפועל עדיין בלטו כיסי התנגדות מקומיים לכניסתם של יהודים למשרות ציבוריות, ברמה העירונית והממלכתית. בד בבד דרשה הממשלה תיקונים מתאימים בדת ישראל. דרישה זו נתמכה בידי החוגים תומכי הריפורמה ביהדות הונגריה, בהנהגת ליאופולד לף (Leopold Löw).

דצמבר

14 בדצמבר.  נפתח קונגרס של הקהילות היהודיות בהונגריה, על פי הזמנתו של שר הדתות ההונגרי, כדי לדון בתיקונים הדרושים בדת ישראל. 220 צירים השתתפו בקונגרס, רובם מחייבי הריפורמה ומיעוטם חרדים המתנגדים לתיקונים. דיוני הקונגרס נמשכו כחודשיים. בגלל חששם של רבים מקרב הריפורמיים מפני שליטה ממשלתית על הארגון הדתי של הקהילות היהודיות, הוכשלו ההצעות שביקשו לרכז את הארגון הקהילתי בדומה לשיטת הקונסיסטוריות הנהוגה בצרפת. ועם זאת, נתקבלו ההצעות לצמצם את האוטונומיה של הקהילות הבודדות לתחומי הדת בלבד ואילו כל ענייני הקהילה היומיומיים יועברו לרשות המוסדות המוניציפליים והממלכתיים.

ניסיונו של שר הדתות לכפות את החלטות הקונגרס על כל הקהילות היהודיות הוכשל, לאחר שהציבור החרדי המאורגן בתנועת "שומרי הדת" תבע את עלבון עקרון חופש הדת, שאינו מתיר לכפות עליו דת אחרת. במרס 1870 החליט בית הנבחרים ההונגרי כי החלטות הקונגרס אינן חובה. החרדים יזמו ועידה משלהם וכוננו בה את חוקת הקהילות החרדיות. בית-הנבחרים נתן אישורו הן לתקנות הקונגרס הריפורמי והן לתקנות הוועידה החרדית. בכך אושרה התפלגותה של יהדות הונגריה לשתי קהילות – ריפורמים שנקראו "ניאולוגים" (מחדשים) וחרדים.